מסכת עדיות, פרק ה, משנה ג

משנה ג: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, שְׁלשָׁה דְבָרִים מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל. קֹהֶלֶת אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדָיִם.

משנה ג: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, שְׁלשָׁה דְבָרִים מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל, חכמים גזרו שיהיו כתבי הקדש מטמאים את הידים, כיון שהיו שנהגו להניח מאכלים של תרומה לצד כתבי הקדש, באומרם שראוי שתהיה התרומה הקדושה בסמוך לספרי הקדש, ודבר זה גרם שיבואו עכברים לאכול את התרומה, ומתוך כך היו אוכלים גם את ספרי הקדש, ולכן גזרו חכמים שיהיו כתבי הקדש מטמאים את הידים, כדי למנוע מהאנשים מלהניח מאכלים לידם, אבל ספר קֹהֶלֶת אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, לפי שלא נאמר ברוח הקדש, אלא אלו הם דברי חכמתו של שלמה המלך, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אף ספר קהלת מְטַמֵּא אֶת הַיָּדָיִם, לפי שנאמר ברוח הקדש.