יום ראשון
כ"ב סיון התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת שבת, פרק יא, משנה ד

משנה ד: הַזּוֹרֵק בַּיָּם אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר אִם הָיָה רְקָק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ הַזּוֹרֵק לְתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָּב וְכַמָּה הוּא רְקָק מַיִם פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים רְקָק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ הַזּוֹרֵק בְּתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָּב:

משנה ד: משנתנו עוסקת בדין 'כרמלית', והיא רשות שמן התורה מותר לטלטל בה, וגזרו בה חכמים איסור.
הַזּוֹרֵק חפץ בַּיָּם למרחק של אַרְבַּע אַמּוֹת או יותר, פָּטוּר, לפי שאין זה רשות הרבים דאורייתא. אִם הָיָה רְקָק מַיִם – מקום שמים מועטים עוברים בו, מעורבים ברפש וטיט, וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ – ואנשים רבים מהלכים בו, דין מקום זה כרשות הרבים, והַזּוֹרֵק לְתוֹכוֹ במרחק אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב. וְכַמָּה הוּא עומקו של רְקָק מַיִם, שניתן להחשיבו כרשות הרבים, כל שהוא פָּחוֹת מֵעומק של עֲשָׂרָה טְפָחִים, חוזרת המשנה ואומרת, היה רְקָק מַיִם, וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ, הַזּוֹרֵק בְּתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב, וכפלה המשנה את דבריה כדי לחדש שאף אם רקק מים זה רחב ארבעה, דינו כרשות הרבים. ועוד, שאף אם הילוך הרבים אינו אלא על ידי הדחק, מכל מקום דינו כרשות הרבים.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן".

(ויקרא רבה)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?