יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת שבת, פרק יד, משנה ג

משנה ג: אֵין אוֹכְלִין אֵזוֹבְיוֹן בַּשַּׁבָּת לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר וְשׁוֹתֶה אַבּוּבְרוֹעֶה כָּל הָאֳכָלִין אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה וְכָל הַמַּשְׁקִין שׁוֹתֶה חוּץ מִמֵּי דְקָלִים וְכוֹס עִקָּרִים מִפְּנֵי שֶׁהֵן לִירוֹקָה אֲבָל שׁוֹתֶה הוּא מֵי דְקָלִים לִצְמָאוֹ וְסָךְ שֶׁמֶן עִקָּרִין שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה:

משנה ג: מדין תורה מותר ליטול תרופות בשבת, אמנם חכמים גזרו על כך איסור [באדם בריא, שלא נפל למשכב] מחשש שיבא האדם לשחוק סממנים לצורך כך, והיא תולדת טוחן. אמנם לא אסרו זאת אלא בדבר שניכר בו שהוא ניטל לצורך רפואה:
אֵין אוֹכְלִין אֵזוֹבְיוֹן – מין אזוב שגדל בין הקוצים, וממית את התולעים שבמעיים בַּשַּׁבָּת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים, וניכר שאוכלו לצורך רפואה. אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר – מין מאכל שממית את התולעים שבכבד, וְשׁוֹתֶה אַבּוּבְרוֹעֶה – מין עץ שאין לו ענפים, ושורים אותו במים, ואותם מים מועילים למי שבלע ארס נחש. וכיון ש'יועזר' ו'אבוברועה' ראויים גם לבריאים, אין ניכר שנוטלם לצורך רפואה, ומותר לאוכלם או לשתותם בשבת.

כָּל הָאֳכָלִין, הראויים למאכל כל אדם, אוֹכֵל אָדָם בשבת אף אם כוונתו לִרְפוּאָה, וְכָל הַמַּשְׁקִין הראויים לכל אדם שׁוֹתֶה, אף אם כוונתו לרפואה, חוּץ מִמֵּי דְקָלִים – מים הנובעים ממעיין שבין שני דקלים, ומועילים לשלשל את האדם השותן, וְכוֹס עִקָּרִים – מים שנעשו על ידי שריית מים בסממנים מסויימים, שאסור לשתותן בשבת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מועילים לִירוֹקָה – לחולי 'ירקון', שאם ישתה מים אלו יתרפא [אך ייעשה עקר, ולכן מכונים 'כוס עיקרים'], וניכר ששותים אותם לרפואה, אֲבָל שׁוֹתֶה הוּא מֵי דְקָלִים לִצְמָאוֹ, וְסָךְ על גופו שֶׁמֶן עִקָּרִין, אם עושה כן שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)