יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת שבת, פרק יט, משנה ג

משנה ג: מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן בֵּין לִפְנֵי הַמִּילָה וּבֵין לְאַחַר הַמִּילָה וּמְזַלְּפִין עָלָיו בַּיָּד אֲבָל לֹא בְכֶּלִי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים סָפֵק וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בָּאַנְדְּרוֹגִינוֹס:
משנתנו ממשיכה בהלכות מילה בשבת:
מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן, הנימול, במים חמים, בֵּין לִפְנֵי הַמִּילָה כדי לחזקו, וּבֵין לְאַחַר הַמִּילָה, כדי לרפאותו, וְאין רוחצים אותו כדרך רחיצה, אלא מְזַלְּפִין [-שופכים] עָלָיו את המים [ואין רוחצים כדרך שעושים בחול], ועושים כן דוקא בַּיָּד, אֲבָל לֹא בְכֶּלִי. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה חולק ואוֹמֵר, מותר לרוחצו כדרכו לפני המילה ולאחר המילה, ומוסיף עוד, שמַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי למילתו, גם באופן שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, כיון שביום זה התינוק חלש ביותר, שֶׁנֶּאֱמַר לגבי מילתם של אנשי העיר שכם 'וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים'.

סָפֵק – תינוק שאין ידוע אם נולד לאחר תשעה חודשים או לאחר שמונה [ובזמנם מי שהיה נולד לשמונה חודשים לא היה חי, ואסור למולו בשבת], וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס – תינוק שיש לו סימני זכר וסימני נקבה, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת כדי למולו, כיון שדין זה שמילה דוחה את השבת נלמד מכך שנאמר 'וביום השמיני ימול את בשר ערלתו', ומלשון 'ערלתו' יש לדרוש שרק ודאי ערלה דוחה את השבת, ולא כשיש ספק בדבר. וכן יש לדרוש שרק מי שכולו ערל, מילתו דוחה את השבת, ואילו אנדרוגינוס אין כולו ערל, שהרי חציו נקבה. וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בָּאַנְדְּרוֹגִינוֹס, למולו בשבת, כיון שנאמר 'המול לכם כל זכר', ומלשון 'כל זכר' יש לרבות אף את האנדרוגינוס.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)