יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוה כא) מצוות סיפור יציאת מצרים

פרשת בא

"והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות יג, ח)

מצוות עשה לספר בענין יציאת מצרים בליל ט"ו בניסן, כל אחד כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח לשם יתברך על כל הנסים שעשה לנו שם, שנאמר 'והגדת לבנך'. וכבר פירשו חכמים שמצות הגדה זו היא בליל ט"ו בניסן, בשעת אכילת מצה. ומה שאמר הכתוב 'לבנך', אין זה בדווקא, אלא המצוה היא לספר לכל אדם אחר.

וענין המצוה, שיזכור הניסים והענינים שאירעו לאבותינו ביציאת מצרים, ואיך לקח הא-ל יתברך נקמתנו מהם. ואם אין לו בני אדם אחרים, מצוה לספר זאת אפילו בינו לבין עצמו, וחייב להוציא את הדברים מפיו, כדי שיתעורר לבו בדבר, כי בדיבור יתעורר הלב.

משרשי מצוה זו, כדי שנזכור לעולם את הניסים שנעשו לנו ביציאת מצרים.

ואין לתמוה על כך שניתנו לנו מצוות רבות על זכרון יציאת מצרים, כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו. ועל כן אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפילותינו 'זכר ליציאת מצרים', לפי שהוא לנו אות ומופת גמור בחידוש העולם, ושיש אלו-ה קדמון, רוצה ויכול, פועל כל הנמצאות הוא, ובידו לשנותם כפי שיחפוץ בכל זמן מן הזמנים, כמו שעשה במצרים, ששנה טבעי העולם בשבילנו, ועשה לנו אותות מחודשים גדולים ועצומים, ודבר זה משתיק כל כופר בחידוש העולם ומקיים את האמונה בידיעת השם יתברך, וכי השגחתו ויכולתו בכללים ובפרטים כולם.

ומצוה זו נוהגת באנשים ובנשים, בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה, בטל מצוות עשה.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)