פרשת אמור
"ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו" (ויקרא כג ז)
מצוות עשה לשבות ביום ראשון של פסח, שנאמר 'ביום הראשון מקרא קדש', ובכל מקום שנאמר בתורה 'מקרא קדש' פירשו חז"ל שזו מצוה לקדשו, וענין קדושתו הוא שלא נעשה בו מלאכה, והותרה בו רק מלאכה הנעשית לצורך אוכל נפש.
משרשי המצוה, כדי שנחשוב בענין המועד בנס שנעשה לנו בו, ונהלל ונפאר במחשבתינו מה שצונו ברוך הוא עליו ועשה לנו נסים בזמן ההוא, ואם יהיה האדם טרוד במלאכתו, לא יהיה לו פנאי לחשוב בשום דבר.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן באנשים ובנשים.
מצוות לא תעשה, שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של חג הפסח, שנאמר 'ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו'.
משרשי המצוה, כדי שיזכרו הנסים הגדולים שעשה השם יתברך להם ולאבותיהם, וידברו בם ויודיעום לבניהם ולבני בניהם, כי מתוך השביתה מעסקי העולם, יהיו פנויים לעסק בזה, שאילו היו מותרים במלאכה, ואפילו במלאכה קלה, היה כל אחד ואחד פונה לעסקו, וכבוד הרגל ישכח מפי עוללים וגם מפי הגדולים. ועוד יש תועלות רבות בשביתה, שמתאספים כל העם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לשמוע דברי ספר, וראשי העם ידריכום וילמדום דעת.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן באנשים ובנשים.
