יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוות שח-שט) מצות שביתה ממלאכה ביום עצרת, ושלא לעשות בו מלאכה

פרשת אמור

"וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו" (ויקרא כג כא)

מצוות עשה, לשבות מכל מלאכה, מלבד מה שמיוחד לצורך אוכל נפש, ביום ששה בסיון, שזהו הנקרא חג השבועות, שנאמר 'וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש'. ובכל מקום שנאמר בתורה מקרא קדש, ענינו לומר קדשהו שלא לעשות בו מלאכה.

ומצוות לא תעשה, שלא לעשות מלאכה ביום עצרת, שזהו יום ששי בסיון, שנאמר 'וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' תספרו חמשים יום', ופירוש 'ממחרת השבת', כלומר ממחרת יום טוב ראשון של פסח, שבו דיבר תחילה, ונמצא שחמישים יום כלים בששה בסיון, כיצד, ט"ו ימים מניסן שהוא לעולם חודש מלא, וכ"ט מאייר שהוא לעולם חודש חסר, וששה מסיון, הרי חמישים. וביום החמשים זה, שהיה יום שניתנה בו תורה, הוא חג העצרת, ונקרא גם כן חג השבועות. וכתוב בסוף הפרשה על זה היום הנכבד, 'כל מלאכת עבודה לא תעשו', וכבר כתבנו כי מלאכת עבודה נקראת כל מלאכה שאינה צורך אוכל נפש.

שורש מצות המועד הזה רמוז במצות ספירת העומר שבסדר זה (מצוה ש"ו), וקחנו משם.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)