יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק יב, טו-טז

טו) הקורח קרחה בשערותיו מחמת צערו על המת, לוקה, שנאמר 'ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת', אחד ישראל ואחד כהן ששרט על המת, אינו לוקה אלא אחת. הקורח ארבע או חמש קרחות על מת אחד, לוקה כמנין הקרחות, והוא [-ובתנאי] שהתרו בו על כל קרחה וקרחה. אחד הקורח בידו, או בסם, או הטביל אצבעותיו בסם והניחם בחמשה מקומות בראשו בבת אחת, הואיל וקרח חמש קרחות, אף על פי שהיא התראה אחת, לוקה חמש, שהרי כולן באין כאחת. וחייב על כל הראש כבין העינים, שנאמר 'לא יקרחו קרחה בראשם'. וכמה שיעור הקרחה, כדי שיראה מראשו כשיעור גריס פנוי בלי שיער:
טז) הקורח
ראשו, או השורט בבשרו, מחמת צער על ביתו שנפל ועל ספינתו שנטבעה בים, פטור, ואינו לוקה אלא העושה דברים אלו מחמת צער על המת בלבד, או השורט לעבודת כוכבים. הקורח קרחה בראשו של חבירו, והשורט שריטה בבשר חבירו, והכותב כתובת קעקע בבשרו של חבירו, והיה חבירו מסייע לו, בזמן ששניהן מזידין, שניהן לוקין. אחד שוגג ואחד מזיד, המזיד משניהם לוקה, והשוגג פטור:

סליקו הלכות עבודת כוכבים

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)