א) כל תלמיד חכם, מצוה להדרו [-לכבדו], ואף על פי שאינו רבו, שנאמר 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן', ו'זקן' האמור כאן זה שקנה חכמה, והיינו תלמיד חכם, ואפילו שהוא צעיר בשנים. ומאימתי חייבין לעמוד מפניו, משיקרב ממנו בארבע אמות, עד שיעבור מכנגד פניו:
ב) אין עומדין מפניו לא בבית המרחץ, ולא בבית הכסא, שנאמר 'תקום והדרת', וסמיכות המילים מלמדת שהמצוה היא בקימה שיש בה הידור. ואין בעלי אומניות חייבין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקין במלאכתן, שנאמר 'תקום והדרת', ללמד, מה הידור שאין בה חסרון כיס, אף קימה שאין בה חסרון כיס. ומנין שלא יעצים האדם את עיניו מן החכם, כדי שלא יראהו כשהוא עובר לפניו עד שלא יעמוד מפניו, שנאמר בענין זה 'ויראת מאלהיך', הא כל דבר שהוא מסור ללב, נאמר בו 'ויראת מאלהיך', שהוא המכיר ויודע את מחשבות האדם, ומה היתה כוונתו:
ספר המדע: הלכות תלמוד תורה, פרק ו, א-ב
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
