יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר המדע: הלכות תשובה, פרק ב, ז-ח

ז) יום הכפורים הוא זמן תשובה לַכֹּל, ליחיד ולרבים, והוא קץ [-סוף וגמר] מחילה וסליחה לישראל [לאחר עשרת ימי תשובה], לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים. ומצות וידוי יום הכפורים, שיתחיל מערב היום, קודם שיאכל, מחשש שמא יחנק בסעודה קודם שיתודה. ואף על פי שהתודה קודם שיאכל, חוזר ומתודה בלילי יום הכפורים ערבית, וחוזר ומתודה בשחרית, ובמוסף, ובמנחה, ובנעילה. והיכן מתודה, יחיד אחר תפלתו – בגמר תפילת העמידה, ושליח צבור מתודה באמצע תפלתו, בברכה רביעית.
ח) נוסח הוידוי שנהגו בו כל ישראל 'אבל אנחנו חטאנו' (כולנו), והוא עיקר הוידוי. עבירות שהתודה עליהם ביום הכפורים זה, חוזר ומתודה עליהן ביום הכפורים אחר [-הבא], אף על פי שהוא עומד בתשובתו, ולא חטא באותם חטאים מיום הכפורים, שנאמר 'כי פשעי אני אדע, וחטאתי נגדי תמיד'.

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)