יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שבת, פרק ה, ט-י

ט) חֵלֶב שהתיכו, וקרבי דגים שנמוחו, נותן לתוכן שמן כל שהו, ומדליק. אבל שמנין שאין מדליקין בהן, אפילו ערבן בשמנים שמדליקין בהן, לא ידליק, מפני שאין נמשכין:
י) אין מדליקין בעטרן, מפני שריחו רע, וחששו חכמים שמא יניחנו ויצא מהחדר מחמת הריח, והרי חובה עליו לישב לאור הנר. ולא מדליקים בצרי, מפני שריחו טוב, וחששו חכמים שמא יקח ממנו מן הנר הדולק, והרי הוא עובר בכך משום מכבה, שהרי גורם שיכבה הנר לפני הזמן, ועוד טעם, מפני שהוא עף, ויש בכך חשש סכנה, שתתפס האש בקירות הבית, ולא מדליקים בנפט לבן, ואפילו בחול הדבר אסור, מפני שהוא עף ויבא לידי סכנה:

 

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)