יא) שותפין שקנו לולב או אתרוג בשותפות, אין אחד מהן יוצא בו ידי חובתו ביום טוב ראשון עד שיתן לו חלקו במתנה. האחין שקנו אתרוגין מתפיסת הבית (-מממון הירושה שעדיין לא חלקו בו), ונטל אחד מהן אתרוג ויצא בו, אם יכול לאכלו ואין האחין מקפידין בכך, יצא. ואם היו מקפידין, לא יצא, עד שיתנו לו חלקם במתנה. ואם קנה זה אתרוג וזה פריש (-חבוש, שהוא מין פרי הדומה לאתרוג), או שקנו כאחד אתרוג ורמון ופריש מתפיסת הבית, אינו יוצא באתרוג עד שיתן לו חלקו במתנה. ואף על פי שאם אכלו אין מקפידין עליו:
יב) אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתירה, שנאמר 'ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים', וכיצד היו עושין, ערב יום טוב הראשון היו מתקנין במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה, כדי שלא יתערבו אלו עם אלו, ומתחילין לשמוח ממוצאי יום טוב הראשון, וכן בכל יום ויום מימי חולו של מועד, מתחילין מאחר שיקריבו תמיד של בין הערבים לשמוח בשאר היום עם כל הלילה:
