שיעור 13, ספר עזרא, פרק ד, ט-יא

ט אֱדַ֜יִן רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָ֖ר כְּנָוָֽתְה֑וֹן דִּֽ֠ינָיֵא וַֽאֲפַרְסַתְכָיֵ֞א טַרְפְּלָיֵ֣א אֲפָֽרְסָיֵ֗א אַרְכְּוָיֵ֤א בָֽבְלָיֵא֙ שֽׁוּשַׁנְכָיֵ֔א דֶּֽהָיֵ֖א עֵֽלְמָיֵֽא׃ י וּשְׁאָ֣ר אֻמַּיָּ֗א דִּ֤י הַגְלִי֙ אָֽסְנַפַּר֙ רַבָּ֣א וְיַקִּירָ֔א וְהוֹתֵ֣ב הִמּ֔וֹ בְּקִרְיָ֖ה דִּ֣י שָֽׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֥ר עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃ יא דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עַבְדָ֛ךְ אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃

֍           ֍            ֍

(ט) וכך היה נוסח המכתב, ודרכם היתה לכתוב בראש המכתב את שמות מעתיקי המכתב ומבקשי הבקשה, וכך כתבו אֱדַיִן [-אז] רְחוּם בְּעֵל טְעֵם, וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא, שהם המעתיקים ומתרגמים את המכתב, וּשְׁאָר כְּנָוָתְהוֹן – ושאר חבריהם בני העמים היושבים בארץ ישראל, והם דִּינָיֵא, וַאֲפַרְסַתְכָיֵא, טַרְפְּלָיֵא, אֲפָרְסָיֵא, אַרְכְּוָיֵא, בָבְלָיֵא, שׁוּשַׁנְכָיֵא דֶּהָיֵא עֵלְמָיֵא – בני העיר שושן, שהם במדינת עילם.

(י) וּשְׁאָר אֻמַּיָּא – ושאר האומות דִּי הַגְלִי אָסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא – אשר הגלה אותם מארצם סנחריב המלך הגדול והחשוב, וְהוֹתֵב הִמּוֹ בְּקִרְיָה דִּי שָׁמְרָיִן – והושיב אותם בערי שומרון שבארץ ישראל, וּשְׁאָר עֲבַר נַהֲרָה – ועמם יתר העמים היושבים בעבר הנהר, וּכְעֶנֶת – ואנשי המקום ששמו כענת.

(יא) דְּנָה פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא – וזהו פתרון האגרת, כלומר תרגום האגרת, דִּי שְׁלַחוּ עֲלוֹהִי עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא – ששלחו למלך ארתחששתא, עַבְדָךְ – עבדיך אשר שמות מדינותיהם הובאו בתחילה [ולא טרחו לכתוב שוב את כל שמותיהם], ועמהם אֱנָשׁ עֲבַר נַהֲרָה וּכְעֶנֶת – אנשי עבר הנהר, ויושבי כענת.