שיעור 46, ספר דברי הימים א, פרק ט, כה-לב

כה וַֽאֲחֵיהֶ֨ם בְּחַצְרֵיהֶ֜ם לָב֨וֹא לְשִׁבְעַ֧ת הַיָּמִ֛ים מֵעֵ֥ת אֶל־עֵ֖ת עִם־אֵֽלֶּה׃ כו כִּ֣י בֶֽאֱמוּנָ֞ה הֵ֗מָּה אַרְבַּ֨עַת֙ גִּבֹּרֵ֣י הַשֹּֽׁעֲרִ֔ים הֵ֖ם הַלְוִיִּ֑ם וְהָיוּ֙ עַל־הַלְּשָׁכ֔וֹת וְעַ֥ל הָאֹֽצְר֖וֹת בֵּ֥ית הָֽאֱלֹהִֽים׃ כז וּסְבִיב֥וֹת בֵּית־הָֽאֱלֹהִ֖ים יָלִ֑ינוּ כִּֽי־עֲלֵיהֶ֣ם מִשְׁמֶ֔רֶת וְהֵ֥ם עַל־הַמַּפְתֵּ֖חַ וְלַבֹּ֥קֶר לַבֹּֽקֶר׃ כח וּמֵהֶ֖ם עַל־כְּלֵ֣י הָֽעֲבוֹדָ֑ה כִּֽי־בְמִסְפָּ֣ר יְבִיא֔וּם וּבְמִסְפָּ֖ר יֽוֹצִיאֽוּם׃ כט וּמֵהֶ֗ם מְמֻנִּים֙ עַל־הַכֵּלִ֔ים וְעַ֖ל כָּל־כְּלֵ֣י הַקֹּ֑דֶשׁ וְעַל־הַסֹּ֨לֶת֙ וְהַיַּ֣יִן וְהַשֶּׁ֔מֶן וְהַלְּבוֹנָ֖ה וְהַבְּשָׂמִֽים׃ ל וּמִן־בְּנֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים רֹֽקְחֵ֥י הַמִּרְקַ֖חַת לַבְּשָׂמִֽים׃ לא וּמַתִּתְיָה֙ מִן־הַלְוִיִּ֔ם ה֥וּא הַבְּכ֖וֹר לְשַׁלֻּ֣ם הַקָּרְחִ֑י בֶּֽאֱמוּנָ֕ה עַ֖ל מַֽעֲשֵׂ֥ה הַֽחֲבִתִּֽים׃ לב וּמִן־בְּנֵ֧י הַקְּהָתִ֛י מִן־אֲחֵיהֶ֖ם עַל־לֶ֣חֶם הַֽמַּעֲרָ֑כֶת לְהָכִ֖ין שַׁבַּ֥ת שַׁבָּֽת׃

֍              ֍            ֍

(כה) וַאֲחֵיהֶם של הלויים בְּחַצְרֵיהֶם, היו צריכים לָבוֹא לְשִׁבְעַת הַיָּמִים, כי כל שבוע באו לויים אחרים למשמרתם, מֵעֵת אֶל עֵת, עִם אֵלֶּה, ובכל יום היו עובדים במקדש עשרים וארבעה לויים.

(כו) כִּי בֶאֱמוּנָה הֵמָּה עושים את מלאכתם, אַרְבַּעַת גִּבֹּרֵי הַשֹּׁעֲרִים הֵם הַלְוִיִּם, וְהָיוּ ממונים עַל הַלְּשָׁכוֹת וְעַל הָאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים, כלומר, לכן הם היו השוערים והממונים על כל בית המקדש, ועל כל ענין היה די בממונה אחד, כיון שהיו עושים הכל באמונה.

(כז) וּסְבִיבוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים יָלִינוּ – ישהו בלילה, כִּי עֲלֵיהֶם מִשְׁמֶרֶת – כיון שמצוות שמירת המקדש מוטלת עליהם בלילה, וְהֵם עַל הַמַּפְתֵּחַ וְלַבֹּקֶר לַבֹּקֶר – הם ממונים לפתוח את שערי בית המקדש בכל בוקר.

(כח) וּמֵהֶם ממונים עַל כְּלֵי הָעֲבוֹדָה – כלי שרת, כִּי בְמִסְפָּר יְבִיאוּם, וּבְמִסְפָּר יוֹצִיאוּם.

(כט) וּמֵהֶם מְמֻנִּים עַל הַכֵּלִים – כלי השיר, וְעַל כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, כגון הכלים המשמשים לאריגת הפרוכות וכדומה, וְעַל הַסֹּלֶת, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַבְּשָׂמִים.

(ל) וּמִן בְּנֵי הַכֹּהֲנִים היו רֹקְחֵי הַמִּרְקַחַת לַבְּשָׂמִים.

(לא) וּמַתִּתְיָה מִן הַלְוִיִּם הוּא הַבְּכוֹר לְשַׁלֻּם הַקָּרְחִי, ממונה בֶּאֱמוּנָה עַל מַעֲשֵׂה הַחֲבִתִּים – המנחות שהם מעשה מחבת.

(לב) וּמִן בְּנֵי הַקְּהָתִי מִן אֲחֵיהֶם ממונים עַל לֶחֶם הַמַּעֲרָכֶת – לחם הפנים המונח על השולחן, לְהָכִין בכל שַׁבַּת ושַׁבָּת.