שיעור 51, ספר דניאל, פרק ה, יא-יב
יא אִיתַ֨י גְּבַ֜ר בְּמַלְכוּתָ֗ךְ דִּ֠י ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֮ בֵּהּ֒ וּבְיוֹמֵ֣י אֲב֗וּךְ נַֽהִיר֧וּ וְשָׂכְלְתָנ֛וּ וְחָכְמָ֥ה כְּחָכְמַת־אֱלָהִ֖ין הִשְׁתְּכַ֣חַת בֵּ֑הּ וּמַלְכָּ֤א נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ אֲב֔וּךְ רַ֧ב חַרְטֻמִּ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין כַּשְׂדָּאִין֙ גָּֽזְרִ֔ין הֲקִימֵ֖הּ אֲב֥וּךְ מַלְכָּֽא׃ יב כָּל־קֳבֵ֡ל דִּ֣י ר֣וּחַ ׀ יַתִּירָ֡ה וּמַנְדַּ֡ע וְשָׂכְלְתָנ֡וּ מְפַשַּׁ֣ר חֶלְמִין֩ וְֽאַֽחֲוָיַ֨ת אֲחִידָ֜ן וּמְשָׁרֵ֣א קִטְרִ֗ין הִשְׁתְּכַ֤חַת בֵּהּ֙ בְּדָ֣נִיֵּ֔אל דִּֽי־מַלְכָּ֥א שָׂם־שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר כְּעַ֛ן דָּֽנִיֵּ֥אל יִתְקְרֵ֖י וּפִשְׁרָ֥ה יְהַֽחֲוֵֽה׃
(יא) וכך אמרה המלכה לבלשאצר, אף על פי שנעלם פתרון הכתב מחכמי מלכותך, אל תתייאש מהדבר, כי אִיתַי גְּבַר בְּמַלְכוּתָךְ – יש אדם במלכותך, דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ – אשר רוח אלהים קדושים בקרבו, וּבְיוֹמֵי אֲבוּךְ נַהִירוּ וְשָׂכְלְתָנוּ וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ – ובימי אביך, נבוכדנצר, נמצאו בו אור ושכל וחכמה כחכמת אלהים, ולכן בודאי יוכל לדעת ולהבין את הכתב ואת פתרונו. וכיון שפחדו של בלשאצר היה מכך שבאה אליו ההודעה באופן שאינו יכול להבינה, וחשב שזו הוכחה שהרעה הבאה אליו מוחלטת ואי אפשר לשנותה, אמרה לו המלכה שאין הדבר כן, וּמַלְכָּא נְבֻכַדְנֶצַּר אֲבוּךְ רַב חַרְטֻמִּין אָשְׁפִין כַּשְׂדָּאִין גָּזְרִין – שהרי המלך נבוכדנצר, אביך, מינה את אותו אדם לרב החרטומים וכל החכמים, וכשקראת לחכמי בבל היה לך לקרוא לו בראשונה, ואינך יכול לומר שלא הכרת אותו, כי הלא הֲקִימֵהּ אֲבוּךְ מַלְכָּא – אביך המלך הוא שמינה אותו, ודרך הבן לדעת את אשר עושה אביו, ואם כן נמצא שלא באה אליך הגזירה בדרך איום והפחדה בלבד, אלא יש לך דרך לגלות את פתרון הדבר.
(יב) והוסיפה ואמרה, שלא תחשוב שהוא חכם רק בענינים אחרים, ולא בענינים אלו, כָּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָה – כי מינויו היה לעומת זאת שיש בו רוח יתירה, וּמַנְדַּע וְשָׂכְלְתָנוּ – ומדע ושכל, אשר מכוחם הוא מְפַשַּׁר חֶלְמִין – פותר חלומות, וְאַחֲוָיַת אֲחִידָן – ומגלה חידות, וּמְשָׁרֵא קִטְרִין – ומתיר קשרים, הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ – וכל המעלות הללו נמצאות בְּדָנִיֵּאל, דִּי מַלְכָּא שָׂם שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר – שהמלך נבוכדנצר שם את שמו בלטשאצר, כשם אלהיו של נבוכדנצר, כְּעַן דָּנִיֵּאל יִתְקְרֵי וּפִשְׁרָה יְהַחֲוֵה – ולכן כעת תקרא לדניאל, והוא יגלה לך את פתרון הדבר (ובמה שאמרה 'כען דניאל יתקרי' היתה כוונה נוספת, כי אמנם נבוכדנצר קרא גם את שם בנו המולך עתה 'בלשאצר', ואין מן הכבוד שייקרא דניאל בשמו של המלך, ולכן כעת שמו הוא 'דניאל', ולא 'בלשאצר', אך עם זאת אין לך לחשוש שלא יידע את פתרון הדבר, כי לא השם הוא הגורם לחכמתו, ולכן אף על פי שכעת הוא מכונה 'דניאל' בכל זאת יוכל לומר את פתרון הדבר).
