שיעור 64, ספר דניאל, פרק ו, כו-כט

כו בֵּאדַ֜יִן דָּֽרְיָ֣וֶשׁ מַלְכָּ֗א כְּ֠תַב לְֽכָל־עַֽמְמַיָּ֞א אֻמַּיָּ֧א וְלִשָּֽׁנַיָּ֛א דִּֽי־דָיְרִ֥ין בְּכָל־אַרְעָ֖א שְׁלָֽמְכ֥וֹן יִשְׂגֵּֽא׃ כז מִן־קֳדָמַי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י ׀ בְּכָל־שָׁלְטָ֣ן מַלְכוּתִ֗י לֶֽהֱו֤͏ֹן זָֽיְעִין֙ וְדָ֣חֲלִ֔ין מִן־קֳדָ֖ם אֱלָהֵ֣הּ דִּי־דָֽנִיֵּ֑אל דִּי־ה֣וּא ׀ אֱלָהָ֣א חַיָּ֗א וְקַיָּם֙ לְעָ֣לְמִ֔ין וּמַלְכוּתֵהּ֙ דִּֽי־לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וְשָׁלְטָנֵ֖הּ עַד־סוֹפָֽא׃ כח מְשֵׁיזִ֣ב וּמַצִּ֗ל וְעָבֵד֙ אָתִ֣ין וְתִמְהִ֔ין בִּשְׁמַיָּ֖א וּבְאַרְעָ֑א דִּ֚י שֵׁיזִ֣ב לְדָֽנִיֵּ֔אל מִן־יַ֖ד אַרְיָֽוָתָֽא׃ כט וְדָֽנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הַצְלַ֖ח בְּמַלְכ֣וּת דָּֽרְיָ֑וֶשׁ וּבְמַלְכ֖וּת כּ֥וֹרֶשׁ פָּֽרְסָאָֽה׃

֍           ֍            ֍

(כו) בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב – אז, לאחר הנס הגדול שאירע לדניאל, שלח דריוש המלך מכתב, וכך כתב בו, לְכָל עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא – לכל העמים, האומות והלשונות, דִּי דָיְרִין בְּכָל אַרְעָא – הדרים בכל העולם, שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּא – שלומכם יתרבה.

(כז) מִן קֳדָמַי שִׂים טְעֵם – מִלְּפָנַי יצאה הפקודה, דִּי בְּכָל שָׁלְטָן מַלְכוּתִי לֶהֱו‍ֹן זָיְעִין וְדָחֲלִין מִן קֳדָם אֱלָהֵהּ דִּי דָנִיֵּאל – שבכל מקומות שלטון מלכותי יהיו חרדים ומפחדים מלפני אלוהיו של דניאל, דִּי הוּא אֱלָהָא חַיָּא וְקַיָּם לְעָלְמִין – שהוא אלהים חי וקיים לעולם, וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל – ומלכותו לא תושחת, וְשָׁלְטָנֵהּ עַד סוֹפָא – ושלטונו ישאר לנצח [כי באותם ימים היו עובדי האלילים עובדים לכוחות הטבע, והפרסים באותו זמן היו עובדים לאש, אך זהו כח שיש לו מתנגדים, כי המים מכבים אותו, ויש לו סוף. ואילו האלהים האמיתי הוא מקור כל הכוחות כולם, ואין לו קץ וסוף, אלא קיים לנצח].

(כח) והוא מְשֵׁיזִב וּמַצִּל – מפלט ומציל את עבדיו, וְעָבֵד אָתִין וְתִמְהִין בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא – ועושה אותות ודברים מופלאים בשמים ובארץ, דִּי שֵׁיזִב לְדָנִיֵּאל מִן יַד אַרְיָוָתָא – והוא הציל את דניאל מיד האריות בדרך נס, שלא יטרפוהו.

(כט) וְדָנִיֵּאל דְּנָה הַצְלַח – ודניאל זה הצליח למשול בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ המדי, וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ פָּרְסָאָה – הפרסי [אך לא שהה זמן רב במלכותו, כמבואר לעיל (פרק א' פסוק כ"א) ששהה שם רק עד השנה הראשונה למלכות כורש, כיון שמיד לאחר שניצל מגוב האריות ביקש דניאל רשות מהמלך לעזוב את עבודתו במדי וללכת לשושן, וקיבל רשות מהמלך, ונכנס תחתיו זרובבל. אמנם בתוך כך מת דריוש ומלך תחתיו כורש, חתנו, והתעכב שם דניאל עד עליית בני הגולה לירושלים].