יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 7, ספר שופטים, פרק ג, יב-כא

 

יב וַיֹּסִ֨פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַֽעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י ה֑' וַיְחַזֵּ֨ק ה֜' אֶת־עֶגְל֤וֹן מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּֽי־עָשׂ֥וּ אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י הֽ'׃ יג וַיֶּֽאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶת־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וַֽעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־עִ֥יר הַתְּמָרִֽים׃ יד וַיַּֽעַבְד֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־עֶגְל֣וֹן מֶֽלֶךְ־מוֹאָ֔ב שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ טו וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֶל־ה֒' וַיָּקֶם֩ ה֨' לָהֶ֜ם מוֹשִׁ֗יעַ אֶת־אֵה֤וּד בֶּן־גֵּרָא֙ בֶּן־הַיְמִינִ֔י אִ֥ישׁ אִטֵּ֖ר יַד־יְמִינ֑וֹ וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֤ל בְּיָדוֹ֙ מִנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֥לֶךְ מוֹאָֽב׃ טז וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב וְלָ֛הּ שְׁנֵ֥י פֵי֖וֹת גֹּ֣מֶד אָרְכָּ֑הּ וַיַּחְגֹּ֤ר אוֹתָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֽוֹ׃ יז וַיַּקְרֵב֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב וְעֶגְל֕וֹן אִ֥ישׁ בָּרִ֖יא מְאֹֽד׃ יח וַֽיְהִי֙ כַּֽאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְהַקְרִ֖יב אֶת־הַמִּנְחָ֑ה וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הָעָ֔ם נֹֽשְׂאֵ֖י הַמִּנְחָֽה׃ יט וְה֣וּא שָׁ֗ב מִן־הַפְּסִילִים֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־הַגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֕אמֶר דְּבַר־סֵ֥תֶר לִ֛י אֵלֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הָ֔ס וַיֵּֽצְאוּ֙ מֵֽעָלָ֔יו כָּל־הָעֹֽמְדִ֖ים עָלָֽיו׃ כ וְאֵה֣וּד ׀ בָּ֣א אֵלָ֗יו וְהֽוּא־יֹ֠שֵׁב בַּֽעֲלִיַּ֨ת הַמְּקֵרָ֤ה אֲשֶׁר־לוֹ֙ לְבַדּ֔וֹ וַיֹּ֣אמֶר אֵה֔וּד דְּבַר־אֱלֹהִ֥ים לִ֖י אֵלֶ֑יךָ וַיָּ֖קָם מֵעַ֥ל הַכִּסֵּֽא׃ כא וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת־יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ׃

 

֍           ֍            ֍

 

(יב) וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיְחַזֵּק ה' אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב עַל יִשְׂרָאֵל, כי מטבעו לא היה יכול להלחם ולנצח את ישראל, אלא הם היו צריכים להתגבר עליו ולנצחו, אלא ה' חזקו בתורת עונש לישראל, עַל כִּי עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה'.

(יג) וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו עגלון מלך מואב אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַעֲמָלֵק, וַיֵּלֶךְ וַיַּךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, ואחרי שניצחם במלחמה הוסיף לכבוש מהם חלק מהארץ, וַיִּירְשׁוּ אֶת עִיר הַתְּמָרִים, כי מחמת דברי יהושע בן נון היה אסור לבנות את יריחו, ולכן בנו עיר סמוך לה, וגם לאותה עיר היה אסור לקרוא בשם יריחו, ולכן קראו לה ישראל 'עיר התמרים', ועגלון מלך מואב כבש אותה מידם.

(יד) אחר כך הוסיף והתחזק עגלון לשלוט על ישראל, וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

(טו) וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ [שהצילם רק הצלה גשמית], אֶת אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי – משבט בנימין, אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ – היה הוא איש שאינו רגיל להשתמש ביד ימינו, אלא בשמאלו, ועל ידי זה יכל להסתיר את חרבו, וכפי שיבואר להלן, וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב, ועל ידי זה היה יכול לגשת עד לעגלון מלך מואב בעצמו.

(טז) וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב, וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת – מחודדת וחותכת משני צדדיה, כדי שתדקור היטב, גֹּמֶד אָרְכָּהּ – היה אורכה אמה בלבד, כדי שלא יראו אותה מבחוץ, וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ, כי היה משתמש בשמאלו, ומחמת כן לא ראו עליו את החרב, כיון שדרך בני אדם לחגור את החרב בשמאלם, כדי שיכולו לשולפה בקלות ביד ימינם, והוא עשה בהיפך, שחגרה על ימינו.

(יז) וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב, וְעֶגְלוֹן אִישׁ בָּרִיא [-שמן] מְאֹד.

(יח) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְהַקְרִיב לפני עגלון מלך מואב אֶת הַמִּנְחָה, וַיְשַׁלַּח אֶת הָעָם – האנשים מישראל שבאו עמו, נֹשְׂאֵי הַמִּנְחָה, ועשה כן כדי שלא יסתכנו גם הם, וכדי ששומרי המלך לא ישימו לב אליו, אחרי שיראו שכבר הלך, וחזר כאילו שכח דבר מה.

(יט) וְהוּא שָׁב לבדו מִן הַפְּסִילִים – מאותו מקום שפוסלים וחוצבים בו אבנים, אֲשֶׁר אֶת הַגִּלְגָּל, וַיֹּאמֶר אהוד בן גרא לעגלון מלך מואב, דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ, ולכן לא אמרתי לך אותו כשהיו כאן נושאי המנחה, וַיֹּאמֶר עגלון, הָס – שתוק והמתן עד שייצאו כולם, וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו כָּל אנשיו הָעֹמְדִים עָלָיו [-סמוך אליו].

(כ) וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו, וְהוּא יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה – בעלייה שיש בה חלונות רבים כדי להתקרר, אֲשֶׁר לוֹ, והיה שם לְבַדּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵהוּד, דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ, וצריך אתה לעמוד לכבוד ה', ואמר לו כן כדי שיהיה טרוד בקימה ממקומו, וכך יוכל להורגו, וַיָּקָם עגלון מֵעַל הַכִּסֵּא.

(כא) וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת יַד שְׂמֹאלוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ, וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ של עגלון מלך מואב.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)