'ספיחים' [מלשון 'נספח', טפל] היינו תבואה או קטניות שלא נזרעו בכוונה, אלא נשאתם הרוח לאדמה ונקלטו שם, או שנשארו מהשנה השישית ונקלטו באדמה רק בשנה השביעית וכדומה. ושני איסורים יש בהם: א. התורה אסרה לקוצרם כדרך שקוצרים בשאר השנים, אך התירתם באכילה. ב. חכמים הוסיפו וגזרו איסור אף באכילתם.