יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

42. פרק ז: דין ספיחי שביעית

כתוב בתורה (ויקרא כה ה) "את ספיח קצירך לא תקצור", וכוונת התורה שאסור לקצור את הספיחים כדרך שקוצרים את התבואה בשאר השנים, כלומר, שאסור לקצור את כל השדה, ולהעמיד את התבואה בערימה, ולדוש בכלים המיועדים לכך. אבל התירה התורה את הספיחים באכילה, שנאמר (ויקרא כה ו) "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ולכן מן התורה היה מותר לקוצרם מעט מעט, ולאוכלם.

אמנם, חכמים חששו שבני אדם יזרעו שדותיהם בסתר, ואחר כך יאמרו שכל התבואה שצמחה היא 'ספיחים', ולכן אסרו חכמים באכילה את כל הספיחים הגדלים בשביעית.

 

"וּמָה רָאוּ לוֹמַר [בִּרְכַּת] גְּאוּלָה בַּשְּׁבִיעִית [מִבִּרְכוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה]? אָמַר רָבָא, מִתּוֹךְ שֶׁעֲתִידִין לִיגָאֵל בַּשְּׁבִיעִית, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בַּשְּׁבִיעִית". (מגילה יז:)