ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק ה, ט-יא
ט) כל המונע עצמו מהריגת נביא השקר מפני מעלתו, שהרי הולך נביא השקר בדרכי הנבואה, הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר 'לא תגור ממנו'. וכן המונע עצמו מללמד עליו חובה, או הפוחד וירא מדבריו, הרי הוא בכלל 'לא תגור ממנו'. ואין דנין נביא השקר בסנהדרין קטנה של עשרים ושלשה, אלא רק בבית דין הגדול של שבעים ואחד:
י) הנודר בשם עבודת כוכבים, והנשבע בה, הרי זה לוקה, שנאמר 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו', אחד הנשבע בה לעצמו, ואחד הנשבע בה לעובד כוכבים. ואסור להשביע העובד כוכבים ביראתו, ואפילו להזכיר שם עבודת כוכבים שלא דרך שבועה, אסור, שנאמר 'לא תזכירו':
יא) לא יאמר אדם לחבירו שמור [-המתן] לי בצד עבודת כוכבים פלונית, וכיוצא בה. וכל עבודת כוכבים הכתובה בכתבי הקדש, מותר להזכיר שמה, כגון פעור, ובל, ונבו, וגד, וכיוצא בהן, ואסור לגרום לאחרים שידרו ושיקיימו בשם עבודת כוכבים, ואינו לוקה אלא הנודר בשמה, ו'המקיים בשמה', והוא הנשבע בשמה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
