ספר המדע: הלכות תלמוד תורה, פרק ה, ה-ו
ה) ואסור לו לתלמיד לקרות לרבו בשמו, ואפילו שלא בפניו, והוא [-ואיסור זה הוא בתנאי] שיהיה השם פלאי [-שם נדיר, שאינו מצוי], שכל השומע ידע שהוא פלוני. ולא יזכיר שמו של רבו בפניו. ואיסור זה הוא אפילו לקרות לאחרים, ששמם כשם רבו, כדרך שעושה בשם אביו, שאסור לו להזכיר את שם אביו בפניו, אפילו אם כוונתו לאדם אחר ששמו כשם אביו, אלא ישנה את שמם של אותם אחרים, ויכנה אותם בכינוי אחר, ואפילו לאחר מותם של אביו או רבו, אם היה שמם פלאי, לא יזכיר את שמם אפילו כשכוונתו לאחרים. ולא יתן שלום לרבו, או יחזיר לו שלום, כדרך שנותנים לריעים ומחזירים זה לזה, אלא כך יעשה, שוחה [-מתכופף] לפניו, ואומר לו ביראה וכבוד 'שלום עליך רבי', ואם נתן לו רבו שלום, יחזיר לו 'שלום עליך רבי ומורי':
ו) וכן לא יחלוץ תפיליו לפני רבו, כיון שבכך הוא מגלה את ראשו בפניו, ואין זה דרך כבוד, ולא יסב כשהוא יושב עם רבו, אלא יושב לפניו כיושב לפני המלך. ולא יתפלל, לא לפני רבו, ולא לאחר רבו, ולא בצד רבו, ואין צריך לומר שאסור לו להלך בצידו, אלא אם רצונו להתפלל ליד רבו, יתרחק לאחר רבו, ולא יהא מכוון כנגד אחוריו, אלא לצדדים שמאחוריו, ואחר כך יתפלל. ולא יכנס עם רבו במרחץ, ולא ישב במקום רבו, ולא יכריע דבריו בפניו, ולא יסתור את דבריו, ולא ישב לפניו עד שיאמר לו 'שב', ולא יעמוד מלפניו עד שיאמר לו 'עמוד', או עד שיטול רשות לעמוד, וכשיפטר [-כשיפרד] מרבו לא יחזור לו לאחוריו, אלא נרתע ומהלך לאחוריו, ופניו כנגד פניו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
