שיעור 257, ספר ירמיהו, פרק מח, לא-לג

לא) עַל־כֵּן֙ עַל־מוֹאָ֣ב אֲיֵלִ֔יל וּלְמוֹאָ֥ב כֻּלֹּ֖ה אֶזְעָ֑ק אֶל־אַנְשֵׁ֥י קִֽיר־חֶ֖רֶשׂ יֶהְגֶּֽה׃ לב מִבְּכִ֨י יַעְזֵ֤ר אֶבְכֶּה־לָּךְ֙ הַגֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה נְטִֽישֹׁתַ֨יִךְ֙ עָ֣בְרוּ יָ֔ם עַ֛ד יָ֥ם יַעְזֵ֖ר נָגָ֑עוּ עַל־קֵיצֵ֥ךְ וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ שֹׁדֵ֥ד נָפָֽל׃ לג וְנֶֽאֶסְפָ֨ה שִׂמְחָ֥ה וָגִ֛יל מִכַּרְמֶ֖ל וּמֵאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב וְיַ֨יִן֙ מִֽיקָבִ֣ים הִשְׁבַּ֔תִּי לֹֽא־יִדְרֹ֣ךְ הֵידָ֔ד הֵידָ֖ד לֹ֥א הֵידָֽד׃

֍֍ ֍

(לא) עַל כֵּן עַל מוֹאָב אֲיֵלִיל, כי נהרג על ידי האויב, וּלְמוֹאָב כֻּלֹּה אֶזְעָק, כי נהרגו כל העם, אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ יֶהְגֶּה, כי בקיר חרש היה המקום שאליו הביאו את הפצועים ונפגעים במלחמה, וכיון שכולם יפגעו בה, יביאו לשם את כולם.

(לב) מִבְּכִי יַעְזֵר אֶבְכֶּה לָּךְ הַגֶּפֶן שִׂבְמָה – בעת שאבכה על יעזר אבכה גם על אנשי ארץ הגפנים של שבמה, שהיו מובחרים ביותר, כי נְטִישֹׁתַיִךְ – כמו ענפי הגפן המתפשטים, כך גיבורי המקום עָבְרוּ יָם – ברחו אל הים, ועַד יָם יַעְזֵר נָגָעוּ – הגיעו, עַל קֵיצֵךְ -על פירות הקיץ] וְעַל בְּצִירֵךְ -ועל מקום בצירת הענבים], שֹׁדֵד נָפָל – חנה האויב, ושם הוכו על ידו יחד עם אנשי יעזר.

(לג) וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל מִכַּרְמֶל – ממקום זריעת שדות התבואה, כי לא יקצרו את התבואה כלל, וּמֵאֶרֶץ מוֹאָב, וְיַיִן מִיקָבִים הִשְׁבַּתִּי, לֹא יִדְרֹךְ הֵידָד – ומעתה לא ידרכו את היין כדרכם בקריאות שמחה של הידד כפי שהיתה דרכם, הֵידָד לֹא הֵידָד – ומה שיצעקו הידד לא יהיה הידד של שמחה, אלא של שבר ויללה.