שיעור 278, ספר ירמיהו, פרק נ, כט-לב

כט הַשְׁמִ֣יעוּ אֶל־בָּבֶ֣ל ׀ רַ֠בִּים כָּל־דֹּ֨רְכֵי קֶ֜שֶׁת חֲנ֧וּ עָלֶ֣יהָ סָבִ֗יב אַל־יְהִי־לָהּ֙ פְּלֵיטָ֔ה שַׁלְּמוּ־לָ֣הּ כְּפָֽעֳלָ֔הּ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר עָֽשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָ֑הּ כִּ֧י אֶל־יְהוָ֛ה זָ֖דָה אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ ל לָכֵ֛ן יִפְּל֥וּ בַֽחוּרֶ֖יהָ בִּרְחֹֽבֹתֶ֑יהָ וְכָל־אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתָּ֥הּ יִדַּ֛מּוּ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא נְאֻם־יְהוָֽה׃ לא הִנְנִ֤י אֵלֶ֨יךָ֙ זָד֔וֹן נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָא֑וֹת כִּ֛י בָּ֥א יֽוֹמְךָ֖ עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיךָ׃ לב וְכָשַׁ֤ל זָדוֹן֙ וְנָפַ֔ל וְאֵ֥ין ל֖וֹ מֵקִ֑ים וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּעָרָ֔יו וְאָֽכְלָ֖ה כָּל־סְבִֽיבֹתָֽיו׃

֍֍ ֍

(כט) אחרי שציוה על ישראל לברוח מבבל, קורא אל העמים הרבים שסביבה ואומר, הַשְׁמִיעוּ לקבץ אֶל בָּבֶל עמים רַבִּים, כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת חֲנוּ עָלֶיהָ סָבִיב, כדי שלא יניחו לשום אדם להמלט מהעיר, ועל ידי זה אַל יְהִי לָהּ פְּלֵיטָה, שַׁלְּמוּ לָהּ כְּפָעֳלָהּ, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ לָהּ, כִּי אֶל ה' זָדָה – הזידה לכפור ביכולת ה', אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל – ומעשיה היו כנגד קדוש ישראל, לשרוף את עיר קדשו ובית מקדשו.

(ל) לָכֵן, כיון שיחנו כל העמים סביב בבל, יִפְּלוּ בַחוּרֶיהָ בִּרְחֹבֹתֶיהָ, וְכָל אַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּהּ יִדַּמּוּ בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם ה'.

(לא) ופונה עתה להתנבא כנגד בלשאצר מלך בבל בעצמו, הִנְנִי אֵלֶיךָ זָדוֹן – אתה בלשאצר, איש הזדון, הנני פונה אליך נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים צְבָאוֹת, כִּי בָּא יוֹמְךָ מצד מערכת הכוכבים, כי שקעה שמש הצלחתך, ובאה גם עֵת פְּקַדְתִּיךָ בהשגחה פרטית מחמת עוונותיך.

(לב) וְכָשַׁל זָדוֹן, וְנָפַל וְאֵין לוֹ מֵקִים, וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּעָרָיו, וְאָכְלָה כָּל סְבִיבֹתָיו, וזהו בהיפך ממלחמה רגילה שבה כובש האויב תחילה את הערים הרחוקות הסובבות את עיר הבירה, ואחר כך כובשים את עיר הבירה, ואילו כאן תיפול תחילה בירת בבל, ואחר כך ייכבשו סביבות העיר.