שיעור 293, ספר ירמיהו, פרק נא, נד-נח

נד ק֥וֹל זְעָקָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וְשֶׁ֥בֶר גָּד֖וֹל מֵאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃ נה כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהוָה֙ אֶת־בָּבֶ֔ל וְאִבַּ֥ד מִמֶּ֖נָּה ק֣וֹל גָּד֑וֹל וְהָמ֤וּ גַלֵּיהֶם֙ כְּמַ֣יִם רַבִּ֔ים נִתַּ֥ן שְׁא֖וֹן קוֹלָֽם׃ נו כִּי֩ בָ֨א עָלֶ֤יהָ עַל־בָּבֶל֙ שׁוֹדֵ֔ד וְנִלְכְּדוּ֙ גִּבּוֹרֶ֔יהָ חִתְּתָ֖ה קַשְּׁתוֹתָ֑ם כִּ֣י אֵ֧ל גְּמֻל֛וֹת יְהוָ֖ה שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃ נז וְ֠הִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶ֨יהָ וַֽחֲכָמֶ֜יהָ פַּֽחוֹתֶ֤יהָ וּסְגָנֶ֨יהָ֙ וְגִבּוֹרֶ֔יהָ וְיָֽשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ נח כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת חֹ֠מוֹת בָּבֶ֤ל הָֽרְחָבָה֙ עַרְעֵ֣ר תִּתְעַרְעָ֔ר וּשְׁעָרֶ֥יהָ הַגְּבֹהִ֖ים בָּאֵ֣שׁ יִצַּ֑תּוּ וְיִֽגְע֨וּ עַמִּ֧ים בְּדֵי־רִ֛יק וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי־אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ׃

֍֍ ֍

(נד) קוֹל זְעָקָה נשמע מִבָּבֶל, וְשֶׁבֶר גָּדוֹל נשמע מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים.

(נה) כִּי שֹׁדֵד ה' בהשגחתו הפרטית אֶת בָּבֶל, וְאִבַּד מִמֶּנָּה קוֹל גָּדוֹל – את הקול הגדול שהיה לה בזמן יישובה, שהיו בה אנשים רבים המשמיעים קול, וְהָמוּ גַלֵּיהֶם כְּמַיִם רַבִּים – והיו הומים ומתרוממים כגלי הים בגאוה, נִתַּן שְׁאוֹן קוֹלָם – יתבטל הקול הזה ויהיה לשממה.

(נו) כִּי בָא עָלֶיהָ, עַל בָּבֶל, שׁוֹדֵד, וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ, חִתְּתָה (-יישברו) קַשְּׁתוֹתָם, ויארע הדבר כִּי אֵל גְּמֻלוֹת ה', שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.

(נז) וְהִשְׁכַּרְתִּי מיין את שָׂרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ, פַּחוֹתֶיהָ וּסְגָנֶיהָ וְגִבּוֹרֶיהָ, כי היתה מפלתם באותו לילה ששתו בכלי המקדש, וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ, כי ייהרגו מתוך שנת, נְאֻם הַמֶּלֶךְ, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ.

(נח) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה, עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר, וּשְׁעָרֶיהָ הַגְּבֹהִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ, וְיִגְעוּ עַמִּים לבנות את החומה בְּדֵי רִיק – ללא תועלת, כי לא יצליחו, וּלְאֻמִּים בְּדֵי אֵשׁ – יתייגעו לכבות את האש, וְיָעֵפוּ.