שיעור 54, ספר נחמיה, פרק יב, מד-מז
מד וַיִּפָּֽקְד֣וּ בַיּוֹם֩ הַה֨וּא אֲנָשִׁ֜ים עַל־הַנְּשָׁכ֗וֹת לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֮ לָֽרֵאשִׁ֣ית וְלַמַּֽעַשְׂרוֹת֒ לִכְנ֨וֹס בָּהֶ֜ם לִשְׂדֵ֤י הֶֽעָרִים֙ מְנָא֣וֹת הַתּוֹרָ֔ה לַכֹּֽהֲנִ֖ים וְלַלְוִיִּ֑ם כִּ֚י שִׂמְחַ֣ת יְהוּדָ֔ה עַל־הַכֹּֽהֲנִ֥ים וְעַל־הַלְוִיִּ֖ם הָעֹֽמְדִֽים׃ מה וַֽיִּשְׁמְר֞וּ מִשְׁמֶ֤רֶת אֱלֹֽהֵיהֶם֙ וּמִשְׁמֶ֣רֶת הַֽטָּהֳרָ֔ה וְהַמְשֹֽׁרְרִ֖ים וְהַשֹּֽׁעֲרִ֑ים כְּמִצְוַ֥ת דָּוִ֖יד שְׁלֹמֹ֥ה בְנֽוֹ׃ מו כִּֽי־בִימֵ֥י דָוִ֛יד וְאָסָ֖ף מִקֶּ֑דֶם רָאשֵׁי֙ הַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים וְשִׁיר־תְּהִלָּ֥ה וְהֹד֖וֹת לֵֽאלֹהִֽים׃ מז וְכָל־יִשְׂרָאֵל֩ בִּימֵ֨י זְרֻבָּבֶ֜ל וּבִימֵ֣י נְחֶמְיָ֗ה נֹ֥תְנִ֛ים מְנָי֛וֹת הַמְשֹֽׁרְרִ֥ים וְהַשֹּֽׁעֲרִ֖ים דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֑וֹ וּמַקְדִּשִׁים֙ לַלְוִיִּ֔ם וְהַ֨לְוִיִּ֔ם מַקְדִּשִׁ֖ים לִבְנֵ֥י אַֽהֲרֹֽן׃
֍ ֍ ֍
(מד) וַיִּפָּקְדוּ – מינו פקידים בַיּוֹם הַהוּא, אֲנָשִׁים עַל הַנְּשָׁכוֹת [-הלשכות] לָאוֹצָרוֹת לַתְּרוּמוֹת – שבהם היו אוצרים ושומרים את התרומות, לָרֵאשִׁית – לביכורים, וְלַמַּעַשְׂרוֹת, לִכְנוֹס בָּהֶם לִשְׂדֵי הֶעָרִים מְנָאוֹת [-מתנות] הַתּוֹרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, כִּי שִׂמְחַת יְהוּדָה היתה עַל הַכֹּהֲנִים וְעַל הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים על משמרתם. ובאותו זמן ראו שיש להקדים את נתינת המתנות ללויים המשרתים בבית ה', לפני הלויים הפזורים בערים.
(מה) וַיִּשְׁמְרוּ אותם כהנים ולויים את מִשְׁמֶרֶת אֱלֹהֵיהֶם וּמִשְׁמֶרֶת הַטָּהֳרָה של המקדש, וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים היו מסודרים במשמרות כְּמִצְוַת דָּוִיד שְׁלֹמֹה בְנוֹ.
(מו) כִּי בִימֵי דָוִיד תיקנו מי יהיו המשוררים, וְאָסָף ובניו היו מִקֶּדֶם רָאשֵׁי הַמְשֹׁרְרִים, ובימי דוד נתקנן גם השירים שיהיו במקדש, וְשִׁיר תְּהִלָּה, וְהֹדוֹת – ושיר הודיה לֵאלֹהִים.
(מז) ועד לאותה תקנה היו נותנים את המעשרות ללויים שבערים, וְכָל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי זְרֻבָּבֶל וּבִימֵי נְחֶמְיָה היו נֹתְנִים מְנָיוֹת [-מתנות] הַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּמַקְדִּשִׁים לַלְוִיִּם בשדות, וְהַלְוִיִּם מַקְדִּשִׁים את תרומת המעשר לִבְנֵי אַהֲרֹן, אך עתה תקנו שלא יעשו כן, אלא יתנו את הכל לפקידים שבבית המקדש, והם יתנו את המתנות ללויים העובדים בבית ה'.
