(פט) לְעוֹלָ֥ם יְהוָ֑ה דְּ֝בָֽרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם׃
(צ) לְדֹ֣ר וָ֭דֹר אֱמֽוּנָתֶ֑ךָ כּוֹנַ֥נְתָּֽ אֶ֗֝רֶץ וַֽתַּעֲמֹֽד׃
(צא) לְֽ֭מִשְׁפָּטֶיךָ עָֽמְד֣וּ הַיּ֑וֹם כִּ֖י הַכֹּ֣ל עֲבָדֶֽיךָ׃
(צב) לוּלֵ֣י ת֭וֹרָֽתְךָ שַֽׁעֲשֻׁעָ֑י אָ֗֝ז אָבַ֥דְתִּי בְעָנְיִֽי׃
(פט) לְעוֹלָם, יְיָ, דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם, כלומר, הדיבור שדיברת בעת בריאת העולם, שיהיו שמים ומאורות, קיים לעולם בשמים, ללא שום שינוי, ודיבור זה קיים שם בכל שעה והוא מחיה ומקיים את הכל, כי אם יסולק כח הדיבור הזה אפילו לרגע אחד, יתבטלו כל העולמות.
(צ) וגם בארץ וצאצאיה, שאין הברואים הראשונים קיימים בעצמם לעולם, אלא הם עצמם נפסדים ומולידים אחרים תחתיהם, בין בבעלי החיים ובין בצמחים, מכל מקום לְדֹר וָדֹר רואים את אֱמוּנָתֶךָ – הבטחתך שלא יכלו המינים שנבראו בארץ בימי בראשית, וגזרתך שהעשבים והעצים יעשו פירות עושי פרי למינם, ואימרתך שיפרו וירבו בעלי החיים, כל זה קיים לדורי דורות, ועל ידי האמונה הזו כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ, וַתַּעֲמֹד – והיא עומדת בתמידות בצורתה הראשונה (ולגבי קיום השמים והמאורות אמר לשון 'לעולם', כי אין בהם שום שינוי, ואילו לגבי הארץ ותולדותיה אמר לשון 'לדור ודור', כי הם מתחדשים בכל דור מחדש, אך באותו אופן שנבראו בתחילה).
(צא) וכלפי מה שביקש (פסוק פ"ד) "מָתַי תַּעֲשֶׂה בְרֹדְפַי מִשְׁפָּט" מוסיף ואומר שאין מי שיעכב בעדך מלעשות משפטם, כי השמים והארץ המוזכרים בפסוקים הקודמים, והם קיימים מכח דבריך, לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם – הם עומדים מוכנים כבר היום לעשות משפט בכל מי שתגזור עליו כן, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ, המוכנים לעשות ציוויך, ואם כן למה תדחה את משפטם לזמן אחר.
(צב) וכלפי מה שאמר (פסוק פ"ה) "כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ", כי רצו לפוסלו מלבוא בקהל ה', אומר כי לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי, שמחמת כן ידעתי להשיב להם תשובה כפי התורה, אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי, כי היו מאבדים אותי מלבוא בקהל ה'.
