שיעור 6, ספר שופטים, פרק ג, א-יא

א וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ ה֔' לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל־מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן׃ ב רַ֗ק לְמַ֨עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר־לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם׃ ג חֲמֵ֣שֶׁת ׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃ ד וַיִּֽהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶת־מִצְו֣͏ֹת ה֔' אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה אֶת־אֲבוֹתָ֖ם בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ ה וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יָֽשְׁב֖וּ בְּקֶ֣רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֑י הַֽחִתִּ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַֽחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ ו וַיִּקְח֨וּ אֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶ֤ם לָהֶם֙ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶ֖ם נָֽתְנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֑ם וַיַּֽעַבְד֖וּ אֶת־אֱלֹֽהֵיהֶֽם׃ ז וַיַּֽעֲשׂ֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י ה֔' וַֽיִּשְׁכְּח֖וּ אֶת־ה֣' אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיַּֽעַבְד֥וּ אֶת־הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־הָֽאֲשֵׁרֽוֹת׃ ח וַיִּֽחַר־אַ֤ף ה֙' בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּמְכְּרֵ֗ם בְּיַד֙ כּוּשַׁ֣ן רִשְׁעָתַ֔יִם מֶ֖לֶךְ אֲרַ֣ם נַֽהֲרָ֑יִם וַיַּֽעַבְד֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃ ט וַיִּזְעֲק֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־ה֔' וַיָּ֨קֶם ה֥' מוֹשִׁ֛יעַ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּֽשִׁיעֵ֑ם אֵ֚ת עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֥ן מִמֶּֽנּוּ׃ י וַתְּהִ֨י עָלָ֥יו רֽוּחַ־ה֮' וַיִּשְׁפֹּ֣ט אֶת־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֵּצֵא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּתֵּ֤ן ה֙' בְּיָד֔וֹ אֶת־כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַתָּ֣עָז יָד֔וֹ עַ֖ל כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתָֽיִם׃ יא וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן־קְנַֽז׃

֍           ֍            ֍

(א) וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל, אֵת כָּל הדורות אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֵת כָּל מִלְחֲמוֹת כְּנָעַן.

(ב) והיו בכך שני נסיונות לאותם דורות, א. רַק לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְלַמְּדָם מִלְחָמָה – שיצטרכו ללמוד טכסיסי מלחמה ולהלחם באויביהם, רַק אֲשֶׁר לְפָנִים – הדורות שלפניהם לֹא יְדָעוּם, כי כבשו את הארץ על ידי ניסים, ובכך יתעוררו לראות מה גרמו להם חטאיהם.

(ג) והגויים הללו היו חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי [-שלטונות] פְלִשְׁתִּים, שמהם כבשו אנשי שבט יהודה את עזה ואת עקרון ואשקלון לאחר מות יהושע, וְכָל הַכְּנַעֲנִי, וְהַצִּידֹנִי, וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן, מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת.

(ד) ב. ומטרה שניה שהיתה בנסיון זה, וַיִּהְיוּ לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל, לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְו‍ֹת ה' אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה, שלא לכרות ברית לאותם גויים, ולא לעבוד את אלוהיהם.

(ה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לא עמדו בשני הנסיונות הללו, ולגבי הנסיון הראשון, במקום ללמוד להלחם בגויים, כרתו להם ברית, ויָשְׁבוּ בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי, וְהַיְבוּסִי.

(ו) וגם בנסיון השני לא עמדו, אלא וַיִּקְחוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם של הגויים לָהֶם לְנָשִׁים, וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם, וַיַּעַבְדוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם.

(ז) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם, וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָאֲשֵׁרוֹת.

(ח) וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם, וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם שְׁמֹנֶה שָׁנִים.

(ט) וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', וַיָּקֶם ה' מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לענין הצלתם הגשמית, וַיֹּשִׁיעֵם גם בהצלה רוחנית, אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז, אֲחִי כָלֵב בן יפונה מאמו, הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ.

(י) וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה', רוח משפט וגבורה להשיב את ישראל אל דרכי ה', וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל, ועל ידי ששבו ישראל אל ה' היה בכוחו להצילם גם הצלה גשמית, וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה, וַיִּתֵּן ה' בְּיָדוֹ אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם, וַתָּעָז יָדוֹ לגמרי עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם, והוא היה מהשופטים שנאמר עליהם ששמעו ישראל בקולו והצילם ה' כל ימי השופט.

(יא) וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיָּמָת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז.