תפילת שחרית, הודו (ד)

הודו

אַתָּה ה' לֹא תִכְלָא – לא תמנע את רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ (-אמיתת הבטחתך לקיים דבריך) הם תָּמִיד יִצְּרוּנִי (-ישמרוני).

זְכֹר את מידת רַחֲמֶיךָ אתה ה', וַחֲסָדֶיךָ – לרחם בהם על עמך, כִּי הרי מֵעוֹלָם הֵמָּה דרכי הנהגתך.

אתם אומות העולם תְּנוּ עֹז – אִמְרוּ שהעוז והחוזק הוא רק לֵאלֹהִים, כי הלא עַל (-בגלל) יִשְׂרָאֵל שהאמינו בו בימי גלותם, הראה בעולם הזה את גַּאֲוָתוֹ – גדולתו, וְעֻזּוֹ – וכן הוא מעשי גבורותיו הנראים בַּשְּׁחָקִים (-בשמים) – כי כמו שמעשי גבורותיו נראים בשמים לעיני כל (כאמור (תהלים יט, ב) 'השמים מספרים כבוד אל'), כך הראה את גדולתו לעין כל כשנלחם בשביל ישראל עם אויביהם (רד"ק).

נוֹרָא – יראתו של אֱלֹהִים המוטלת על הכל תצא מִמִּקְדָּשֶׁיךָ– מכבודך השוכן על מקום המקדש (-כי משם יצאו הניסים והנפלאות המטילים אימה על הכל, ומעתה יכירו הכל וידעו כי-) אֵל שהוא אלהי יִשְׂרָאֵל הוּא אשר נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת (-כח ועצמה) לָעָם (-לעם ישראל), ועל כך נודה ונברך: בָּרוּךְ אֱלֹהִים.

אֵל – אדון נְקָמוֹת הוא ה' (-שביכולתו ליטול נקמות מן הגוים, רד"ק), ועל כן בקשתנו: אנא אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ והתגלה להנקם מן הרשעים.

הִנָּשֵׂא והתרומם אתה ה' שהנך שֹׁפֵט כל הָאָרֶץ לדון את העולם, הָשֵׁב גְּמוּל המעשים הרעים עַל גֵּאִים – הרשעים המתגאים כנגדך (-ואז יכירו אף הגאים כי אתה רם ונישא, רד"ק).