יג. אף שבדרך כלל אסור לאדם לספר לשון הרע על מי שעשה עוול לו עצמו, מכל מקום אם תהיה לו בכך תועלת להבא, כגון שעל ידי זה יחזיר לו אותו אדם את הממון שעשק ממנו, או שלא ימשיך לביישו וכדומה, מותר לו לספר זאת כדי להציל את עצמו מנזק או בושה, ובלבד שיתקיימו התנאים שנימנו […]
יא. אסור לאדם לספר לשון הרע על מי שעשה לו עוולה, אף אם מספר את האמת ואף אם מתקיימים כל התנאים שנימנו לעיל, כיון שבודאי אין כוונתו לתועלת. יב. וכל שכן אם אותו אדם לא עשה לו עוולה אלא רק נמנע מלהיטיב עמו, כגון שלא הלוהו ממון, שבודאי אסור לספר זאת לאחרים. וכל שכן שאסור […]
ט. אמנם אדם שמוכר לרבים שאינו מחניף לאיש ואינו משקר, רשאי לספר דברים אלו על עושי עוולה אף שלא בפני שלשה, כיון שלא יחשדוהו לא בחניפה ולא בשקר. י. ההיתר לספר על חוטא הוא בין בחטא שבין אדם לחבירו ובין בחטא שבין אדם למקום, אמנם בדבר שבין אדם למקום צריך שיראהו עובר כמה פעמים, במזיד, […]
ז. באופן שהותר לספר לשון הרע על אדם העושה עוולות לאחרים, זהו רק כשהוכיחו תחילה. ואם הוא מכירו שאינו מקבל תוכחה, יכול לספר בלי להוכיחו, אך יעשה כן בפני שלשה או יותר, כדי שלא ייראה כאילו הוא רוצה להעלים זאת מאותו אדם, וכאילו כוונתו להחניף לו בפניו ולגנותו שלא בפניו. ועוד, כדי שלא יחשדוהו שהוא […]
ה. כיון שמותר לפרסם אדם העושה עוול לחבירו (בתנאים שהתבארו לעיל), מותר גם לספר על אדם שהוא מספר לשון הרע על חבירו, ובתנאי שחבירו כבר יודע שפלוני סיפר עליו, שאם לא כן הרי זו בכלל רכילות, ואסור. ו. והאופן שמותר לספר אף שאותו אדם שסיפרו עליו לא שמע מכך, הוא כשיכול להצילו מצער ע"י שיקדים […]
ג. מה שהותר לספר לשון הרע על העושה עוול לחבירו, זהו רק אם המספר טוב ממנו, אך אם הוא עצמו חוטא בעבירות אלו, אסור לו לספר, שבודאי אין כוונתו לתועלת, אלא לבזות את חבירו. ד. מה שהותר לספר לשון הרע על העושה עוול לחבירו, כשיש מכך תועלת, היינו כשהשומעים יוכלו לסייע לנגזל או המתבייש, או […]
א. הרואה אדם העושה עוול לחבירו, ויודע בבירור שלא תיקן את מעשיו ע"י השבת הממון או פיוס חבירו, מותר לרואה לספר זאת לאחרים כדי להציל את האדם שנגרם לו עוול, ובתנאים שיבוארו להלן. ב. והתנאים לכך הם שבעה: 1. שיראה בעצמו או שיתברר לו בבירור. 2. שיברר אם אכן זו עוולה לפי הדין. 3. שיוכיח […]
ה. צריך אדם למנוע את ילדיו הקטנים מלדבר לשון הרע, כמו שהוא חייב להפרישם מכל איסורים שבתורה. ו. האומר דבר לחבירו (אף שאין בו לשון הרע), אסור לשומע לספר זאת לאחרים עד שיתן לו המספר רשות מפורשת לכך. * * * פירוט ההלכה היומית: ה. אדם השומע את בניו ובנותיו הקטנים מדברים לשון הרע, מצוה […]
ג. עוד אסור משום אבק לשון הרע, לשבח אדם על טובות שעשה לו, כאכילה ושתיה או הלואה, שמחמת כן יבואו אליו אנשים רעים ויגרמו לו הפסדים. וכן אם האדם גורם לאחרים שיחשדו בו שהוא מספר לשון הרע, הרי זה אבק לשון הרע. ד. אסור לגור בשכונת בעלי לשון הרע, וכל שכן שלא לשבת בחברתם, ואם […]
א. אסור לומר אבק לשון הרע, כגון 'מי היה מאמין שפלוני יצליח כל כך', או 'אל תדברו על פלוני, איני רוצה לומר מה שאירע עימו', וכיוצא בזה. וכן אסור לשבח אדם בפני שונאיו, או לשבחו יותר מדי, כי מתוך כך באים לדבר בגנותו. ב. וכן אסור לשבח אדם בפני רבים, שבקהל רבים תמיד יהיה מי […]
