יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

מסכת עירובין, פרק י, שיעור 111

שנינו במשנה, 'מְצָאָן צְבוּתִין אוֹ כְּרוּכוֹת, מחשיך עליהן ומביאן'. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב, הֵן הֵן צְבוּתִין הֵן הֵן כְּרוּכוֹת – בין 'צבותין' ובין 'כרוכות' היינו שהיו זוגות רבים, אלא ש'צְבוּתִין' היינו שהיו קשורים זוּגֵי זוּגֵי – כל זוג בפני עצמו, ו'כְּרוּכוֹת' היינו דִּכְרִיכֵי טוּבָא – שהיו זוגות רבים כרוכים זה בזה. ממשיכה הגמרא ומבארת […]

מסכת עירובין, פרק ט, שיעור 110

אין מניחים תפילין בשבת, יש אומרים משום ששבת פטורה מהנחת תפילין, ויש אומרים שגזירת חכמים היא, מחשש שתיפסק רצועת התפילין ברשות הרבים, ויבא לטלטל את התפילין בידו, אבל לדברי הכל אין איסור תורה בטלטול התפילין דרך לבישה, מאחר והם נחשבים כמו מלבוש, ולדברי הכל יש בכך איסור דרבנן, או מחמת גזירה שמא תיפסק לו רצועה, […]

מסכת עירובין, פרק ט, שיעור 109

שנינו במשנה, 'וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ משתי רוחותיו', ומשמע שאם נפרץ מרוח אחת, מותר הוא בטלטול. תמהה הגמרא, מַאי שְׁנָא – במה שונה אופן שנפרץ הבית מֵרוּחַ אַחַת, שמותר לטלטל בו, הרי הטעם בזה הוא כיון דְּאַמְרִינָן – שאנו אומרים 'פִּי תִּקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם', כלומר, כיון שיש קירוי מעל הפירצה, אנו מחשיבים זאת כאילו הקצה של […]

מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק ט (א)

(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. כל גגות העיר אף על פי שזה גבוה וזה נמוך עם כל החצרות ועם כל הקרפיפות שהוקפו שלא לשם דירה שאין בכל אחד מהן יתר על בית סאתים עם עובי הכתלים שבין החצרות […]

מסכת עירובין, פרק ט, שיעור 108

משנה חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה מצידה האחד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, ונפרצה כל המחיצה המפרידה בין החצר לרשות הרבים, או שנפרצה פירצה באורך עשר אמות, אף אם נשארו מחיצות מן הצדדים, הרי דין מקום המחיצה כדין רשות הרבים ממש, והַמַּכְנִיס מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְתוֹכָהּ, אוֹ המוציא מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, חַיָּב, כדין המוציא ומכניס מרשות הרבים לרשות היחיד, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. […]

מסכת עירובין, פרק ט, שיעור 107

בָּעֵי [-הסתפק] רַב אוֹשַׁעְיָא, דִּיּוּרִין הַבָּאִין בְּשַׁבָּת מַהוּ שֶׁיַּאַסְרוּ, כלומר, שתי חצרות הסמוכות זו לזו ומובדלות במחיצה, באופן שכל חצר מערבת בפני עצמה, ובאמצע השבת נפלה המחיצה שביניהם והרי זה כאילו הצטרפו דיירים חדשים לחצר באמצע השבת, שלא עירבו יחד, האם נאסרות החצרות בטלטול מחמת כן, או שאינם אוסרים, כיון שבכניסת השבת היו החצרות מותרות […]

מסכת עירובין, פרק ט, שיעור 106

הגמרא דנה עתה בדין טלטול בספינה: סְפִינָה, רַב אָמַר, מְטַלְטְלִין בְּכוּלָּהּ – מותר לטלטל חפצים ששבתו בספינה, בכל שטח הספינה, כיון שכולה נחשבת כרשות היחיד אחת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר, אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, כלומר, דינה כ'כרמלית', שאסור לטלטל בה חפצים, ומותר להזיז חפץ רק בתוך ארבע אמותיו [וכדין חפץ הנמצא ברשות הרבים, שמותר לטלטלו […]

מסכת עירובין, פרק ט, שיעור 105

פרק זה ממשיך לעסוק בעניני עירוב חצרות, ובפרט בעניני טלטול בין גגות הבתים ובין החצרות שבעיר. משנה כָּל גַּגּוֹת הָעִיר, אף שכל גג שייך לבית אחר ולאדם אחר, ולא עירבו ביניהם עירוב חצרות, מכל מקום כרְשׁוּת אַחַת הֵן לענין טלטול בשבת, ומותר להעביר דברים מגג לגג, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַּג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טפחים מהגג האחר, […]

מסכת עירובין, פרק ח, שיעור 104

שנינו במשנה, 'וְכֵן שְׁנֵי דְּיוֹטָאוֹת, זו כנגד זו [ולפניהם חצר שאין בה ארבע אמות], מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה, את שעשו עוקה מותרין [לשפוך לחצר], ואת שלא עשו עוקה אסורין'. אָמַר רָבָא, לֹא שָׁנוּ דין זה, שאותם שלא עשו עוקה אסורים, אֶלָּא באופן שֶׁלֹּא עֵירְבוּ ביניהם עירובי חצרות, [ואף על פי שלא עירבו […]

מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק ח (ב)

(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) י. כיצד מערבין בחצירות גובין חלה אחת שלימה מכל בית ובית ומניחין הכל בכלי אחד בבית אחד מבתי החצר אפילו בבית התבן או בבית הבקר או בבית האוצר, אבל אם נתנו בבית שער אפילו […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?