מאמר שני, נו 2
המשך נו. החבר: ומה ששבחת את עבודת הפרושים שבשאר האומות, וחשבת שמעשיהם מעידים על היותם מקיימים את החוקה האלהית, דע, שיפי מליצת התפילה, עצימת העין ונשיאתה כלפי מעלה, ריבוי התחינות, התפילות, התנועות והדיבורים, וכל מה שאינו כרוך במעשים, אינם מוכיחים על עושיהם שאכן שוקדים הם על שמירת החוקה האלהית, אך לעומת זאת, המחשבות הזכות אשר […]
מאמר שני, נו
נו. החבר: נראה איך הפליג דוד המלך במזמור 'השמים מספרים כבוד אל' בשבח התורה, מקום הקדים לתאר את השמש בעלת האור הרב החודר לכל מקום, יפת המראה, ישרת הדרך, והיותה גוף בהיר וזך. וסמך לזה את שבח התורה, באמרו 'תורת ה' תמימה משיבת נפש', כוונתו במאמר הזה, אל תתפלאו לשמוע שבחים אלו על השמש, כי […]
מאמר שני, נד2-נה
המשך נד. החבר: עד שהזדככה אותה עדה, והיא עדת ישראל, ונעשתה ראויה לקבלת האור האלהי, לשנות עבורה את סדרי הטבע, ולהראות לה מופתים נוראים, ואז נראה לעין כל, עין בעין, כי יש לעולם מושל ושומר, מסדר ויוצר, מכיר את הקטן והגדול שבו, גומל על מעשה טוב ומעניש על מעשה רע. אומה זאת היתה הסיבה לתיקון […]
מאמר שני, נד
נד. החבר: והלא אור הלבבות הינו נשגב ורוחני יותר מאשר האור הנראה בעין מוחשית. הנה, טרם הופעת בני ישראל, חיו כל בני האדם בטעות ועיורון, פרט ליחידים שהזכרנו. היתה אומה שטענה שהעולם קדמון ללא בורא, וכמו שמהנמנע לכנות את הבריאה 'בורא', כן נמנע לומר שהיא נבראת. אומה אחרת סברה שהגלגל הוא קדמון, והוא בורא הכל, […]
מאמר שני, נא-נג
נא. הכוזרי: עד כמה יצא מאמר זה ('ישראל אשר בך אתפאר') מידי פשוטו, והרשתה המליצה לעצמה להתנהג בחפשיות יתירה, ולפגוע בכבודו יתברך פגיעה רבה, שייאמר על הבורא שהוא מתפאר בבשר ודם. נב. החבר: אם היית שומע שהבורא מתפאר בבריאת השמש, ההיית מבין זאת בנקל? נג. הכוזרי: כן, מפני חשיבות פעולותיה, בהיותה משמשת כסיבה שניה אחר […]
מאמר שני, נ 6
המשך נ. החבר: ענין השבתות והמועדים כוללים עקרון נוסף, העקרון הוא להיות לנו זכר ליציאת מצרים, וזכר למעשה בראשית. המשותף בין שני ענינים אלה היותם נעשים בחפץ האלהים, לא במקרה וללא מהלך טבעי. ומצאנו גם בתורה השוואה בין מעשה ניסים לבין מעשה בראשית, כמו שכתוב 'כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך מיום ברוא […]
מאמר שני, נ 5
המשך נ. הכוזרי: יחס זה של הבורא יתברך, נקרא בלשוננו 'אהבה', ונתחייבנו להאמין בה בליבנו, ולהודות עליה בפינו, ונקבע לאומרה בתפילת 'אהבת עולם אהבתנו', כדי שנזכור ונשים על ליבנו, שתחילת אהבתו אותנו אינה נעוצה בסיבת מעשינו, אלא הסיבה היא רק רצונו יתברך. (אכן, למרות שאהבת ה' אלינו בחסד היא, בכל זאת זכינו ליחסו המיוחד אלינו […]
מאמר שני, נ 4
המשך נ. הכוזרי: (ראה והתבונן בהתקשרות האלהית לעמינו), אברהם זכה לשפע אלוהי, ואחר כך צאצאיו המון סגולת ה' היושבים בארץ הקודש, ושם עלתה האומה עליה רוחנית, מדרגה אחר מדרגה. מתחילת יצירת האומה שמרם ה', איש מצאצאי יעקב לא התערב בגויים שישבו בארץ, והניחם במצרים במקום הטוב והפורה ביותר, והפרם והרבם רבוי עצום ומופלא, עד שלבסוף […]
מאמר שני, נ 3
המשך נ. הכוזרי: קביעת זמני השמחה והתענית לא ניתנו באופן חופשי בידי כל אדם, אלא כולם מוגבלים לפי חוק ה' ופקודתו, מפני שאין לאדם כח לשער מה הוא שיעור השמחה והתענית, שבהם יבואו על תיקונם כל כוחות הנפש והגוף. אך הבורא יתברך שיער מה היא מידת המנוחה והתנועה שהאדם זקוק לה. ושיער את כמות התבואה […]
מאמר שני, נ 2
המשך נ. הכוזרי: כללו של דבר, התורה כוללת דרכים שונות בעבודת ה', והן: היראה, האהבה והשמחה, ובידך להתקרב לאלהיך בכל אחת מדרכים אלו (בימי התענית המצוה היא להכניע את החומר על ידי עינוי הגוף, ולעומת זאת בשבתות ומועדים מצות ה' לחוג ולשמוח), אך עם זאת, אין כניעתך בימי התענית מביאתך לקרבה רבה יותר לאלהים משמחתך […]
