מאמר רביעי, לא 2
המשך לא. החבר: מכלל דברי החכמה הטבעית הוא כל מה שנזכר בדברי החכמים בהלכות שחיטה, והלכות טריפה, והם דברי חכמה שרובו נעלם מגאלינוס, והראיה לכך, שלא הזכיר במחלות בעלי החיים אף את אותן מחלות שאנו רואים בעינינו, והן מחלות שהעידה התורה עליהן. ממחלות הריאה והלב, נקב סמוך ללב וראה הסמוכה לדופן, ודבק האונות, וחסרונן ויתרונן, […]
מאמר רביעי, ל-לא
ל. הכוזרי: ואיך יתכן שנאבדו אותם ספרים שנכתבו מתוך מגמה מכוונת ללמוד אותה חכמה, ונשארו דוקא אותם דברים שהשתרבבו רק כלאחר יד בתוך שאר הדברים. לא. החבר: סיבת הדבר, היות ואותם הספרים היו ידועים רק לאנשים יחידים, והם המומחים בעלי המקצוע, כמו החוזה בכוכבים, הרופא המנתח, והאבידה הראשונה שאיבדה אומה זו המפוזרת בין העמים היא […]
מאמר רביעי, כט 3
המשך כט החבר: אכן היו חכמי ישראל יודעי חכמת האסטרונומיה, כי איך אפשרי לערך חשבון תקופת חמה ולבנה בצורה ברורה ומדיקת, אם לא על פי ידיעת חכמת האסטרונומיה באפן ברור ואמיתי, וכן ניכרת חכמתם זו, בבאור שבארנו בענין "נולד קדם חצות" ושאר דברים. וכן נשאר עדיין בידינו ספר בחכמה זו והוא הנקרא פרקי רבי אליעזר […]
מאמר רביעי, כט 2
המשך כט החבר: אך זמן התקופה הידוע בציבור אינו זמן התקופה המדויק. התקופה הידועה היא חלוקת השנה בצורה בלתי מדויקת לארבעה חלקים, (כל תקופה צ"א יום ושבע וחצי שעות), ולפי חשבון זה פעמים שיחול פסח בעונת החורף. (על סמך חשבון זה) טענו על היהודים שנשכחה מהם ידיעת עקרי תורתם, ולא דנים לפי הכלל הנקבע בתלמוד, […]
מאמר רביעי, כח-כט
(שימו לב: דילגנו כאן קטעים מסוימים הנוגעים לעניני קבלה וסתרי תורה) כח. הכוזרי: אני רוצה שתציג בפני מעט מחכמת חכמי ישראל מאסטרונומיה, דברים שהם זהים עם חכמתם של חכמי הטבע. כט. החבר: כבר הערתי לך אודות ידיעתם והסתכלותם באפן ברור ואמתי בענינים האסטרונומים ידיעה אמתית ללא שבוש, והראיתי לך את ידיעתם בתקופת הלבנה, אשר לפי […]
מאמר רביעי, כד-כה
כד. הכוזרי: רוצה אני שתראה לי מעט מהנשאר מאותן חכמות טבעיות, שאמרת שהיו ידועות בעמכם. כה. החבר: יש שפות וכתבים שיש להם מעלה על האחרים. יש לשונות שבהם שמות העצמים מורים הרבה על הענין המרומז במלה, ויש מהם שמורים פחות, והלשון האלהית שלמד אלהים את האדם, ושמה על לשונו, וחרתה על לבו, בלי ספק שהיא […]
מאמר רביעי, כג 3
המשך כג. החבר: אל תביט על ישראל בבוז, בגלל עבודת הבעלים בימיהם, ותפאר ותשבח את הפילוסופים הרחוקים מעבודה זרה, ומשתדלים באמונת היחוד. שים לב עד כמה דעת רבים מהם ספוגה באפיקורסות, ולא עוד אלא שמפרסמים את האפיקורסות ומשוררים שירים ידועים שנאמר בהם שאין מושל על מעשי בני אדם, ולא גומל שכר, ולא מעניש עליהם, דברים […]
מאמר רביעי, כג
המשך כג. החבר: נוסף לזה, יש לאלהים בהארכת גלותנו כוונה עמוקה נסתרת, הבאה מחכמה עמוקה. ונבאר זאת במשל, זרע הנופל באדמה ולמראית העין הוא נרקב שם, מתבטל במים ובזבל, ולא משאיר שום רושם מוחשי, והנה רקבון זה (לא די שלא מכלה את הזרע), אלא עוד מחזקו על ידי שסופג את המים והאדמה שבקרבתו. השתנות זו […]
מאמר רביעי, כג
כג. החבר: הדין עמך שתחרפנו בדבר זה, כי אנו סובלים את הגלות ללא תועלת, באשר קבלת היסורין בא מתוך הכרח ולא מתוך רצון, אבל חשבתי אודות האנשים החשובים יותר ממני (והם האמידים והעשירים), שיכלו לגול את הבוז והעבדות מעליהם בהמרת הדת, הנעשית על ידי מלה מסוימת הנאמרת ללא טרחה, ויזכו בזה להיות בני חורין, ותרום […]
מאמר רביעי, כב
כב. הכוזרי: לא הבאתי מזה ראיה. כי אני רואה את שתי הדתות והן חולקות זו על זו, לכל אחת מהן גדולה וממשלה, ובלתי אפשרי שתמצא האמת בשתי קצוות סותרות, אלא או באחת מהן, או באף אחת מהן. ובארת כבר בפרשת "הנה ישכיל עבדי" שהדלות והשפלות מתאימים יותר להגיע לרצון האלהים, מהגדולה והגאוה. גם למאמיני שתי […]
