(תהילים לד יג-יד)
ג. איסור לשון הרע הוא אפילו בדרך מקרה, ואילו אותם שרגילים לכך בקביעות נקראים 'בעלי לשון הרע', ועונשם גדול יותר. ד. ועל אותם אנשים שהורגלו בעוון זה ואינם מקבלים על עצמם להישמר ממנו, אמרו חז"ל שנפרעים מהאדם בעולם הזה, ואין לו חלק לעולם הבא. * * * פירוט ההלכה היומית: ג. איסור לשון הרע ורכילות […]
א. אסור לספר בגנות חבירו אפילו דבר שהוא אמת, והוא הנקרא בפי חז"ל 'לשון הרע', ואם יש בדבר תערובת שקר הרי הוא 'מוציא שם רע', שעוונו חמור יותר, והמספר עובר על 'לא תלך רכיל בעמך'. ב. מלבד לאו זה, שהוא מיוחד ללשון הרע ורכילות, עובר המספר באיסורים רבים נוספים, כפי שהתבאר בפתיחה. * * * […]
א. המספר לשון הרע עובר על 'אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר', שהכוונה למדבר לשון הרע. ב. וכן עובר על 'אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ', שהכוונה למי שמכשיל את חבירו באיסור (ולעיל (לאוין, ד) התבאר מתי עובר בכך המספר ומתי עובר בכך המקבל). ג. אם עוון זה מופקר אצלו לגמרי, שאינו מקבל על עצמו להזהר בו, עובר ב'אָרוּר […]
יג. המספר לשון הרע ומערב בדבריו דברי שקר, עובר על מצות 'מדבר שקר תרחק', והרי הוא 'מוציא שם רע', שעונשו חמור ממדבר לשון הרע. יד. המספר והמקבל עוברים על מצות 'והלכת בדרכיו', שזהו ציווי לילך במידותיו של ה', שכולן טובות, ולא לדבר או לשמוע רע על ישראל, שזה נגד מידותיו. * * * פירוטההלכההיומית: יג. […]
יא. המספר והמקבל עוברים על מצות 'אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא', שזו מצוה לירא מה' ולא לעבור על רצונו בעשיית עבירות. יב. המספר והמקבל עוברים על מצות תלמוד תורה, שהרי בזמן שדיברו לשון הרע היו צריכים לעסוק בתורה, ועונש ביטול מצוה זו שקול כנגד כל העוונות. * * * פירוטההלכההיומית: יא. המספר והמקבל עוברים על מצות […]
ט. המספר לשון הרע על כהן עובר על מצות עשה של 'וְקִדַּשְׁתּוֹ', שזהו ציווי לכבד את הכהנים (ויתכן שאף המקבל עובר בזה). י. המספר לשון הרע על אחיו הגדול, בעל אמו או אשת אביו, עובר על מצות כיבוד אב ואם, שאף אלו בכלל המצוה. ואם מדבר ח"ו על אביו או אמו ממש, מלבד שעובר על […]
ז. המדבר לשון הרע בבית הכנסת או בית המדרש עובר על מצות 'וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ', שזו מצוה לירא ממי ששיכן שמו בבית הזה, ואף בתי כנסת ובתי מדרש בכלל זה. ח. המספר לשון הרע על זקן, אפילו עם הארץ, או על תלמיד חכם אפילו הוא צעיר, עובר על מצות 'והדרת פני זקן', שזו מצוה לכבדו ולהדרו. […]
ג. אם אותו מעשה שסיפר היה יכול להתפרש לזכות או לחובה, ופירשו המספר לגנאי וקיבל ממנו השומע גנאי זה, עוברים על 'בצדק תשפוט עמיתך', שזהו ציווי לדון את חברינו לכף זכות. ד. אם סיפר לשון הרע על חבירו וגרם לו בכך לאבד את פרנסתו, עובר על מצות עשה של 'גר ותושב וחי עמך… וחי אחיך […]
א. המספר לשון הרע עובר על מצות עשה של 'זכור את אשר עשה ה' אלקיך למרים', שנענשה בצרעת אף שדיברה רק על אחיה שאהבתו ומסרה את נפשה להצילו, ולא גינתה אותו אלא רק השוותה אותו לשאר נביאים, ולא היה זה בפניו או בפני רבים אלא רק בפני אחיה אהרן, ומשה רבינו לא הקפיד על כך. […]
טז. המספר לשון הרע כדי להחניף לשומע, עובר ב'לא תחניפו את הארץ', שלדעת הרבה גאונים זהו איסור לא תעשה. וכן אם הוא שומע לשון הרע וכדי להחניף למספר הוא מסכים לו ומוסיף מילות גנאי, עובר גם בלאו זה של חנופה. יז. אם הוא מספר מתוך כעס מצוי שהוא מקלל את אותו אדם, ולפעמים מקללו בשם […]
