(15) פתיחה, לאוין, יד-טו
יד. אם מספר לשון הרע בפני האדם עצמו עד שהתבייש והשתנו פניו, עובר ב'לא תשא עליו חטא', שזו אזהרה שלא לבייש אדם מישראל (אפילו בהוכחה על עבירה). ואם הלבין פניו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא. טו. ואם עשה כן ליתום או אלמנה, אפילו עשירים, עובר באיסור נוסף של 'כל אלמנה ויתום לא תענון'. * […]
(14) פתיחה, לאוין, יב-יג
יב. אם בלשון הרע זה הוא מחזיק במחלוקת, עובר ב'לא יהיה כקורח וכעדתו', שזו אזהרה שלא להחזיק במחלוקת. יג. אם מספר בפני אותו אדם ומצערו בדבריו, כגון שמספר על מעשיו או מעשי משפחתו או על מיעוט חכמתו, עובר ב'לא תונו איש את עמיתו', שזו אזהרה שלא לצער אדם מישראל בדברים. * * * פירוט ההלכה […]
(13) פתיחה, לאוין, י-יא
י. המעיד בבית דין על חבירו, והוא יחידי, אינו נאמן, ולכן עובר באיסור 'לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת'. יא. המצטרף לחבורת בעלי לשון הרע, לספר או לשמוע, עובר ב'לא תהיה אחרי רבים לרעות', שזו אזהרה שלא להצטרף לעושי עוולה. * * * פירוט ההלכה היומית: י. אם המספר העיד בבית דין […]
(12) פתיחה, לאוין, ז-ח
ז. המספר לשון הרע עובר לפעמים באיסור 'לא תשנא את אחיך בלבבך', אם בפניו מדבר עמו שלום, ושלא בפניו מגנה אותו, וכל שכן אם מזהיר את השומעים שלא יספרו לו. ח-ט. המספר עובר לפעמים ב'לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר', אם מספר את הלשון הרע בדרך נקמה באדם שלא היטיב עמו, עובר ב'לֹא תִקֹּם', וכל זמן ששומר […]
(11) פתיחה, לאוין, ה-ו
ה. המספר לשון הרע עובר באיסור 'השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך', שזו אזהרה שלא להתגאות, כי הלועג לחבירו בודאי חושב שהוא עצמו חכם ומוצלח. וכל שכן אם בסיפור זה הוא מתכבד בקלון חבירו. ו. המספר והשומע עוברים ב'לא תחללו את שם קדשי', כיון שזו עבירה שאין בה הנאה או תאוה גשמית, הרי זה […]
(10) פתיחה, לאוין, ג-ד
ג. המספר לשון הרע עובר באיסור 'השמר בנגע הצרעת לשמור מאד', שזו אזהרה שלא לומר לשון הרע, שעוון זה גורם לצרעת. ד. המספר והמקבל עוברים ב'לפני עור לא תתן מכשול', המספר עובר על כך בכל מקרה, וככל שמתרבים השומעים מתרבים חטאיו. ואילו השומע עובר רק כשהוא לבדו, אך כשיש כמה שומעים, יתכן שאינם עוברים באיסור […]
(9) פתיחה, לאוין, א-ב
א. המספר רכילות או לשון הרע, עובר באיסור 'לא תלך רכיל בעמך', אף שזו אמת. 'רכילות' היינו שמספר לראובן מה אמר או עשה לו שמעון. ו'לשון הרע' היינו שמספר גנות על חבירו. המספר שקר על חבירו הוא 'מוציא שם רע'. ו'לא תעשה' זה הוא רק על המספר. ב. המספר והמקבל עוברים באיסור 'לא תשא שמע […]
(8) פתיחה
שונה משאר המידות הרעות שרק נרמז איסורן בתורה, את חטא לשון הרע אסרה התורה בפירוש, שנאמר 'לא תלך רכיל בעמך', מחמת גודל הרעות שנגרמות ממנו. ועוד, מפני שאיסורים אלו כוללים כמעט את כל המצוות והעבירות שבין אדם לחבירו, וגם הרבה מהמצוות שבין אדם למקום, כמו שיבואר להלן. ואולי בזכות זה ינגף היצר, כשיראה האדם את […]
(7) פתיחה
מחמת אהבת ה' לעם ישראל הרחיקם מכל המידות הרעות ובפרט מלשון הרע ורכילות, כיון שמידות אלו מביאות את בני האדם למריבות, וכמה פעמים יוכלו לבוא על ידי זה לשפיכות דמים, כמו שאירע לדואג האדומי ולנוב עיר הכהנים, ועוד רעות עצומות נגרמו על ידי מידה מגונה זו, וכידוע שחטא הנחש הקדמוני היה בעיקר על ידי לשון […]
(6) הקדמה
אבקש מהלומד, שגם אם ימצא דבר שלא יהיה נראה לו במבט ראשון, כגון שיחשוב על דין מסוים שהוא חומרא בלבד, או אריכות לשון או קיצור לשון ללא צורך, שלא ימהר להחליט כן, עד שיעיין במקורות הדינים ובכל הכללים השייכים להלכה זו, כיון שמחמת חסרון ידיעת כלל אחד לא יבין את שאר ההלכה היטב. ובתחילת הספר […]
