ה. אין לקדש על יין שיש בו תערובת של רוב מים, ולכן לדידן אין לסמוך על חלק מההכשרים הניתנים על פי דעת הרמ"א לכמה סוגי יין, שיש בהם תערובת של רוב מים. וספרדי השומע קידוש או הבדלה מאשכנזי המקדש על יין שיש בו תערובת של רוב מים, יוצא ידי חובת קידוש והבדלה. ו. צימוקים ששרו […]
ג. מותר לקדש על יין חדש אף שנעשה בערב שבת, ולכן מותר לסחוט מערב שבת אשכול ענבים, ולומר עליו קידוש היום. ד. לכתחילה מצוה לקדש על יין אדום. ומנהג בני ספרד שמקדשים על יין אדום אפילו אם היין הלבן משובח מהיין האדום. ומיהו אם אינו לבן יותר מדאי, אם הוא משובח מן האדום, יש להקדימו. […]
א. אין מקדשים על יין שריחו רע, או יין מגולה. ואפילו בזמן הזה שאין אנו מקפידים שלא לשתות יין מגולה, שהרי אין נחשים מצויים בינינו, מכל מקום לענין קידוש אין לקדש על יין מגולה. ולכתחלה יש להזהר בזה אף ביין שהיה מגולה שעה מועטת. ומכל מקום בדיעבד אין לפסול כי אם בגמר ריחו וטעמו, או […]
מב. מי שאין לו כוס אלא כוס שפיו צר, או בקבוק, יכול לקדש על כוס זה. ויתן עיניו בכוס מבחוץ. מג. מי שיש לו על ידיו כפפות, נכון להסירם מעל ידיו קודם הקידוש, כדי שלא יאחז את הכוס על ידי הכפפות. ומי שיש לו על ידיו תחבושת, או גבס, מותר לאחוז כך את הכוס, (ואין […]
לט. אף מי שלא טעם מהיין, יצא ידי חובת הקידוש, הן בקידוש הלילה והן בקידוש היום. שאין טעימה זו לעיכובא, אלא לחיבוב מצוה. מ. קידש וקודם שטעם הפסיק בדיבור, חוזר ומברך "בורא פרי הגפן", אבל אינו חוזר לברך ברכת הקידוש. וכן אם קידש על היין, וקודם שטעם נשפך היין, והביאו לו כוס יין אחר, חוזר […]
לו. צריך לשתות מכוס של קידוש כמלא לוגמיו, (דהיינו כל שיסלקנו לצד אחד בפיו, ויראה מלא לוגמיו), והוא רובו של רביעית, כארבעים וארבע גרם לאדם בינוני. לז. לכתחלה ראוי שהמקדש עצמו ישתה מהיין מלוא לוגמיו. ואם המקדש לא טעם כמלוא לוגמיו, אלא טעם מעט, ואחד מהמסובין טעם כמלוא לוגמיו, בדיעבד יצאו כולם ידי חובת קידוש, […]
לד. אף מי שאינו מקדש לעצמו, כגון שאינו רוצה לסעוד במקום זה, או שכבר קידש וסעד, יכול לקדש לאחרים כדי להוציאם ידי חובה, כשיש שם כאלה שאינם יודעים לקדש בעצמם. שהרי בברכת המצות כל ישראל ערבין זה לזה. ואף שבתוך ברכת הקידוש נכללת ברכת בורא פרי הגפן שהיא ברכת הנהנין, ובברכת הנהנין אין דין ערבות, […]
לב. יש נוהגים שאם בעל הבית המקדש מגמגם בלשונו, וכיוצא בזה, אומרים עם המקדש את נוסח הברכה, מלבד פתיחת הברכה וחתימתה. ואף על פי שיש לנוהגים כן על מה שיסמוכו, מכל מקום עדיף יותר שיאמרו את כל נוסח הברכה עם המקדש, מלה במלה, כולל הפתיחה והחתימה. לג. השומע קידוש מחבירו, ואינו מבין את הלשון כלל, […]
ל. כשבעל הבית מקדש ומוציא את בני ביתו ידי חובת הקידוש, יש להזהיר את בני הבית שלא יענו "ברוך הוא וברוך שמו" אחר הזכרת שם ה' שבברכות הקידוש. שכל ברכה שהשומעים מכוונים לצאת ידי חובתם, אין להם לענות ברוך הוא וברוך שמו אחר הזכרת ה'. שמכיון שהשומע כעונה אם הוא מפסיק לענות ברוך הוא וברוך […]
כח. מצוה לכתחלה להשמיע הקידוש לאזניו. ואם לא השמיע לאזניו יצא. במה דברים אמורים כשביטא בשפתיו, אבל אם לא ביטא בשפתיו, רק הרהר הקידוש בלבו אף בדיעבד לא יצא ידי חובתו, וחוזר ומקדש. כט. צריך שכל בני הבית ישימו לבם היטב לשמוע ברכת הקידוש מתחלה ועד סוף, מפי גדול הבית המברך. ויכוונו השומעים לצאת ידי […]
