214. ויהי נועם (ב)
אֲפִילוּ עַל דִּבְרֵי הָרְשׁוּת, שֶׁמֻּכְרָח הָאָדָם לַעֲשׂוֹת, טוֹב לוֹמַר שֶׁעוֹשֶׂה לְשֵׁם מִצְוָה 'וִיהִי נֹעַם' וְכוּ', כִּי דָּבָר זֶה עוֹשֶׂה תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה, כִּי הֲרֵי בֶּאֱמֶת אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁאֵין לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְכָל מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, וְכָל הַדְּבָרִים עוֹשִׂים רֹשֶׁם בַּשָּׁמַיִם, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. תִּקְנוּ לָנוּ חז"ל לוֹמַר […]
213. ויהי נועם (א)
לִפְנֵי כָּל מַעֲשֵׂה טוֹב, בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֵׂה, צָרִיךְ לוֹמַר פָּסוּק "וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ", כִּי אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְכַוֵּן בְּשׁוּם דָּבָר כַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן, כִּי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר וְכָל מַעֲשֵׂה וּמַעֲשֵׂה יֵשׁ בּוֹ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, וַאֲפִילוּ הַחֲכָמִים הַיּוֹדְעִים צְפוּנֵי סוֹדוֹת לֹא יוּכְלוּ לְהַשִּׂיג אֶחָד מִנִּי אֶלֶף […]
212. ותרנות (ה)
וּכְבָר יָדוּעַ מַאֲמָר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאָמַר בְּעִנְיַן הֲכָנָתוֹ לְהוֹצָאוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ "וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית ה' זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף, וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים, וְלַנְּחֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרֹב הָיָה, וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף", וּפֵרְשׁוּ חז"ל אֶת הַלָּשׁוֹן "בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי", שֶׁכִּבְיָכוֹל נַעֲשֶׂה עָנִי, עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מְצַמְצֵם בְּהוֹצָאוֹתָיו וּבְתַעֲנוּגוֹת מְלָכִים, עַד […]
211. ותרנות (ד)
מִדַּת הַוַּתְרָנוּת בַּבַּיִת נִצְרֶכֶת מְאֹד, וְהִיא טוֹבָה כְּיַהֲלוֹם לְעִנְיָן הַשָּׁלוֹם, וּכְאֶבֶן טוֹבָה לְעִנְיָן הָאַהֲבָה. כִּי הַוַּתְרָנוּת עוֹשָׂה שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. צֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאָמְרוּ חז"ל שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְצַמְצֵם מְאֹד בְּהוֹצָאוֹת אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּם וּרְצוֹנָם, אַף אִם עוֹשֶׂה כֵּן בִּשְׁבִיל לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי אֵין זֶה לְרָצוֹן לִפְנֵי ה', כִּי […]
210. ותרנות (ג)
וּבְעִנְיַן הַוַּתְרָנוּת לִדְבַר מִצְוָה יוּכַל כָּל אִישׁ לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה, כִּי יֵשׁ לַדָּבָר קִצְבָּה, לָתֶת לִצְדָקָה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, זוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה. וְלָתֵת אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה, זוֹ מִדָּה גְּדוּשָׁה. עוֹשֶׂה אֵלֶּה לֹא יָשׁוּב נִכְלָם, וְלֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.
209. ותרנות (ב)
גַּם מִדַּת הַוַּתְרָנוּת הִיא כְּכָל הַמִּדּוֹת, אֲשֶׁר יֵשׁ מִי שֶׁחֲנָנוֹ ה' טֶבַע טוֹב, וְזוֹ מַתָּת אֱלֹקִים הִיא, וְיֵשׁ שֶׁטִּבְעוֹ וּמִזְגּוֹ רַע, וְיָדָיו כַּאֲסוּרוֹת, וְלֹא יִשְׁלֹט בְּמָמוֹנוֹ אֲפִילוּ לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, וְזוֹ רָעָה חוֹלָה. אֲבָל יֵשׁ כֹּחַ בְּיַד הָאָדָם אֲשֶׁר מָצָא חָכְמָה לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר עַצְמוֹ, בְּעֵצָה וּבְתַחְבּוּלָה יַעֲשֶׂה מִלְחָמָה, וּמְעַט מְעַט יְגָרֵשׁ אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה. וְעַל זֹאת […]
208. ותרנות (א)
וַתְרָנוּת הִיא מִדָּה טוֹבָה, כְּשֶׁהוּא וַתְרָן בְּמָמוֹנוֹ לִדְבַר מִצְוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְכָל הַמִּצְווֹת כְּתִקּוּנָן. וְלַמְּפֻרְסָמוֹת אֵין צָרִיךְ רְאָיָה, וְכָל הָעוֹלָם מַאֲמִינִים שֶׁהַמּוֹצִיא הוֹצָאוֹת לִדְבַר מִצְוָה הוּא כְּאִילּוּ מַלְוֶה לַה' בְּרִבִּית לְעֵרֶךְ אֶלֶף לְמֵאָה וְיוֹתֵר, דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה, וְאוֹכֵל פֵּרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה עֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא. אַךְ כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי מַעֲשֵׂה, […]
207. הלואה (ו)
מִצְוַת הַלְוָאָה אֵינָהּ רַק בְּמָעוֹת, אֶלָּא גַּם בִּסְחוֹרָה, אִם נוֹתֵן לוֹ בַּהֲקָפָה וְאֵינוֹ מוֹסִיף עַל דְּמֵי הַמֶּקַח מֵחֲמַת שֶׁמּוֹכֵר לוֹ בַּהֲקָפָה, הֲרֵי הוּא מְקַיֵּם מִצְוָה, וְעוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וּמֵאַחַר שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָתֶת סְחוֹרָה בַּהֲקָפָה לְכָל אֶחָד, אֵין זֶה קָשֶׁה כָּל כָּךְ כְּמוֹ הַלְוָאַת מָמוֹן, וּבְקַלּוּת יוּכַל הָאָדָם לְקַיֵּם מִצְוָה גְּדוֹלָה זוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִי יָמוּךְ […]
206. הלואה (ה)
אִם אִישׁ עָנִי בָּא לִלְווֹת מִמֶּנּוּ, וְשׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ דָּבָר מוּעָט, אֲפִילוּ אִם מִסְתַּבֵּר שֶׁלֹּא יוּכַל לְשַׁלֵּם לוֹ, לֹא יְשִׁיבֶנּוּ רֵיקָם, אֶלָּא יִתֵּן לוֹ וְיֹאמַר לוֹ שֶׁנְּתִינָה זוֹ הִיא עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַלֹּוֶה רָשָׁע כְּשֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם, שֶׁאָז הַמַּלְוֶה עוֹבֵר מִשּׁוּם לִפְנֵי עִוֵּר. וְאֵין דַּי בְּכָךְ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ בְּלִבּוֹ, שֶׁהֲרֵי אִם הַלֹּוֶה אֵינוֹ […]
205. הלואה (ד)
כְּשֶׁיָּבוֹא הָאָדָם לְהַלְווֹת, יְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאָמְרוּ 'הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים עוֹבֵר עַל לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִּתֵּן מִכְשׁוֹל, וְגוֹרֵם קְלָלָה לְעַצְמוֹ', וְלָכֵן בְּכָל הַלְוָאָה שֶׁעוֹשֶׂה, בֵּין בְּמָמוֹן בֵּין בִּסְחוֹרָה, יַעֲשֶׂה שְׁטַר בְּעֵדִים, אוֹ שְׁטַר בִּכְתָב יָד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תֹּקֶף מְעֻלֶּה כְּמוֹ שְׁטַר בְּעֵדִים, וְלֹא יַחְשׁוֹשׁ מֵהַהוֹצָאוֹת הַכְּרוּכוֹת בְּכָךְ, כִּי כַּמָּה פְּעָמִים יִקְרֶה שֶׁלֹּא יוּכַל […]
