ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ג
ג) היה האדם מוחזק שיש לו אחין, וממילא אשתו זקוקה ליבום או חליצה, ואמר בשעת מיתתו 'אין לי אחין', אינו נאמן. וכן אם אמר על מי שהוחזק אחיו, 'אין זה אחי', אינו נאמן. אך אם לא היה מוחזק באחין, ויצא קול שיש (שם) עדים שיעידו שיש לבעלה אחין, והעדים במדינה אחרת, אפילו אמר הוא בשעת […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ג
א) האומר 'זה בני', או שאמר 'יש לי בנים', הרי זה נאמן, ואם מת, פוטר בדבריו אלו את אשתו מן החליצה ומן הייבום: ב) אמר 'זה אחי', או שאמר 'יש לי אחין', אינו נאמן בדברים אלו לאסור את אשתו לכשימות ללא ילדים ולהניחה זקוקה ליבם, שהרי זה מתכוין בדבריו לאוסרה לאחר מותו:
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ב
כ) חזר הזר שגירשה מן האירוסין ונשאה אחר שחלץ לה יבמה, אין מוציאין אותה מידו, אבל אם גירשה מן הנשואין, וחזר ונשאה אחר שחלצה, מוציאין אותה מידו, מפני שהיא דומה לאשת איש שנשאת ובא בעלה, שהיא אסורה על זה ועל זה, כמו שבארנו. והיבמה שזינתה, והיא (-בזמן שהיא עדיין) זקוקה ליבום, לא נאסרה על יבמה, […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ב
יח) היבמה, קודם שיבא עליה יבמה, או קודם שיחלוץ לה, הרי היא אסורה להנשא לזר, שנאמר 'לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר', ואם נשאת לאחר, ובעל, לוקה הוא והיא, ומוציאה בגט, ואפילו היו לה כמה בנים. ונאסרה עליו ונאסרה גם על יבמה, ויבמה אסור לייבמה ולכן הוא חולץ לה, ואחר כך תהיה מותרת לאחרים, […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ב
טז) יבמה שתבעה היבם לחליצה, והיא אומרת איני חולצת ולא נוטלת כתובה, אלא אשב בבית בעלי ואהיה כשאר כל האלמנות, אין שומעין לה, שהרי הקנו אותה לזה מן השמים, רצה מייבם רצה חולץ ונותן כתובה. ולא עוד, אלא אפילו אמרה אני ניזונת משלי ואשב עגונה כל ימי חיי, אין שומעין לה, שהרי היבם אומר לה […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ב
יד) כל יבמה שאמרנו שדינה שתחלוץ ולא תתייבם, הרי זו נוטלת כתובתה, אם יש לה כתובה, כשאר כל האלמנות. וכן אם היה יבמה מוכה שחין, או שיש בו שאר מומי אנשים, חולץ לה, ונוטלת כתובתה. נולדו בה מומין כשהיא שומרת יבם, נסתחפה שדהו – הרי זה הפסד של היבם, ואם לא רצה לייבם, יחלוץ ויתן […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ב
יב) אמר האח הגדול 'איני רוצה לא לייבם ולא לחלוץ, הרי אחי לפניך', ותבע אותה אחד מן האחין לייבום והיא אינה רוצה בו, ורצתה באח אחר והוא רוצה בה, אין זו מורדת, מאחר שנסתלק הגדול שמצוה בו הרי כולן שוין, והואיל והיא רוצה באחד מהן והוא רוצה בה, הרי זו לא מרדה. ולא עוד, אלא […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ב
י) יבמה הראויה לייבום, שלא רצתה להתייבם, דינה כדין מורדת על בעלה, וכופין את יבמה לחלוץ לה, ותצא בלא כתובה. ואם הניח אחיו המת נשים רבות, כל מי שֶׁתְּבָעָה היבם מהן לייבום, ולא רצתה, היא הנחשבת מורדת, וחולץ לה, ותצא בלא כתובה. ושאר צרותיה, שלא נתבעו על ידי היבם להתייבם, נוטלות כתובתן כשאר האלמנות: יא) […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ב
ח) אמר האח הגדול המתינו לי עד שיגדיל האח הקטן, או עד שיבא האח ההולך למקום רחוק, או עד שיבריא החרש וְנִמָלֵךְ בו, ואם לא ירצה אני אייבם או אני אחלוץ, אין שומעין לו, אלא אומרין לו עליך מצוה מוטלת, או יבם או חלוץ: ט) וכן אם היה האח הגדול במדינה אחרת, אין אחיו הקטן […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ב
ו) מי שמת ללא ילדים, והניח אחים רבים, מצוה על הגדול לייבם או לחלוץ, שנאמר 'והיה הבכור אשר תלד' וגו' מפי השמועה למדו (-קיבלו חז"ל) שאינו מדבר אלא בבכור שבאחין, כלומר, גדול האחין יקום על שם אחיו המת על ידי שייבם, וזה שנאמר 'אשר תלד' משמעו 'אשר ילדה האם' של האחים, ואין משמעו אשר תלד […]
