ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ב
ה) יבמה שנתיבמה, ואמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי, ואף על פי שהוא אומר בעלתי, וגירשה, כופין אותו שיחלוץ לה, הואיל וקדם וגירשה בגט, וכבר אינו יכול לייבמה. ואם עדיין לא גירש, כופין אותו שיבעול לשם יבום, או יחלוץ ויוציא בגט. גירשה לאחר שלשים יום, והיא אומרת לא נבעלתי, מבקשים ממנו שיחלוץ לה. ואם היה […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ב
ג) הבא על יבמתו, בין בשוגג בין במזיד, בין באונס בין ברצון, בין שהיה הוא מזיד והיא שוגגת או אנוסה, בין שהיתה היא מזידה והוא שוגג או אנוס, בין שהיתה ישינה בין שהיתה ערה, בין שבא עליה כדרכה בין שלא כדרכה, אחד המערה ואחד הגומר, קנה: ד) במה דברים אמורים שקנאה אפילו בשוגג או באונס, […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ב
א) אף שמעיקר דין התורה קונה היבם את יבמתו בביאה, מדברי סופרים – תקנו חכמים שלא יבא היבם על יבמתו עד שיקדש אותה בפני שני עדים, בפרוטה או בשוה פרוטה, וזהו הנקרא 'מאמר'. ואין המאמר קונה ביבמה קנין גמור כמו הביאה, והעושה מאמר ביבמתו שלא מדעתה, לא עשה כלום, שאין האשה מתקדשת אלא ברצונה. וקטנה […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק א
כג) ילדה היבמה לאחר ששה חדשים משנתייבמה ולד של קיימא, הרי זה הולד ספק אם בן תשעה חודשים לראשון, ואינה זקוקה ליבום כלל, אם בן שבעה חודשים לאחרון והתייבמה כדין, לפיכך יוציא בגט, והולד כשר ממה נפשך, שהרי אם הוא של הראשון ודאי הוא כשר, ואם הוא של האחרון הרי היתה זקוקה ליבום והתייבמה כדין, […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק א
כא) לפיכך, הכונס או החולץ ליבמתו המעוברת, הרי זו לא תנשא צרתה, עד שתלד זו, כיון שאין הולד מתיר את אמו ואת צרותיה עד שיצא לאויר העולם: כב) הכונס את יבמתו, ונמצאת מעוברת, מפרישין אותן וממתינין לה, אם הפילה, הרי התברר שהיתה זקוקה ליבום, ויחזור ויקיים אותה בתורת יבמתו. ואם ילדה, אפילו מת הולד ביום […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק א
יט) היבמה, לא תתייבם ולא תחלוץ, עד שתמתין תשעים יום לאחר מיתת בעלה, ותשעים יום אלו נמנים חוץ מיום המיתה עצמו וחוץ מיום הייבום ומיום החליצה, כשאר כל הנשים שצריכות להמתין תשעים יום לאחר מיתת הבעל קודם שתינשא לאחר, שמא תלד בתוך תשעה חודשים למיתת בעלה, ולא יידעו אם זהו בנו של ראשון שנולד לתשעה […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק א
יז) וכן היבמה הקטנה, אם רצה היבם לייבם אותה בקטנותה, מייבם, אבל אינה חולצת עד שתגדיל ותבדק שהביאה סימני גדלות, ואפילו נבעלה אחר שנעשתה בת שתים עשרה שנה, אינה חולצת עד שתבדק וימצאו בה הסימנין: יח) כשם שאין היבם חולץ עד שֶׁיֵּעָשֶׂה 'איש', כך אין היבמה חולצת עד שֶׁתֵּעָשֶׂה 'אשה' גדולה. ויבם קטן שבא על […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק א
טו) הכונס את יבמתו, וגירשה, אם רצה להחזיר יחזיר, מפני שהיא אשתו לכל דבר, ולא נשאר עליה שם איסור מפני אחיו כלל (-לא נשאר בה כלל איסור 'אשת אח' שיש בו כרת), לא מדברי תורה, ולא מדברי סופרים. טז) כבר בארנו בהלכות אישות שבן תשע שנים ויום אחד ביאתו ביאה, ודבר זה הלכה מפי הקבלה, […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק א
יג) החולץ ליבמתו, כשם שהיא אסורה עליו מדברי סופרים, כפי שהתבאר לעיל, כך קרובותיה אסורות עליו מדרבנן, כאילו היתה נשואה לו, כגון אמה ובתה. וכן היא אסורה לבנו ולאחיו, כאילו היתה נשואה לו. ואפילו שניות שלה (כלומר, אותן שאפילו אם היתה אשתו ממש היו נאסרות עליו רק מדרבנן), אסורות עליו, כגון בת בת בתה, וכן […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק א
יא) מתו לו לאדם אחין רבים, ונפלו כל נשותיהן לפניו, אם אפשר לו לייבם את כולן, מייבם. ואם לאו, חולץ לכולן, או חולץ למי שירצה מהן ומייבם למי שירצה, אך לא יותר מאחת מכל בית ובית, כלומר, מנשותיו של כל אח רשאי הוא לייבם אחת בלבד, ובכך הוא מתיר את שאר נשותיו של אותו אח. […]
