ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ב
יט) קִדְּשָׁהּ אביה כשהיא קטנה, ומת, ורוצה בעלה לגרשה, אם היא מבחנת בין גיטה לדבר אחר, הרי זו מתגרשת משיגיע הגט לידה. ואם לאו, אינה מתגרשת עד שתבחין. ואם גירשה בעוד שהיא קטנה כל כך שאינה מבחינה בין גיטה לבין דבר אחר, אינה מגורשת. כ) מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו, ולא רצה […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ב
יז) מי שנשא אשה כשהוא פקח, והרי היא מקודשת לו מן התורה, ונתחרש, שנעשה דינו כשוטה, ואין צריך לומר אם נשתטה ממש, אינו מוציא – אינו יכול לגרש את אשתו לעולם, עד שיבריא. ואין סומכין על רמיזת החרש, ולא על כְּתָבוֹ, אם כתב 'כתבו ותנו גט לאשתי', אף על פי שדעתו נכונה ומיושבת עליו, אלא […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ב
טו) מי שאמר כשהוא בריא 'כתבו ותנו גט לאשתי', ואחר כך נבעת מרוח רעה וכדומה ואין דעתו נכונה ומיושבת עליו, אין כותבים עבורו את הגט באותו זמן, אלא ממתינין עד שיבריא, וכותבין ונותנין לה, ואין צריך לחזור ולהמלך בו אחר שהבריא, כיון שלא התבטלה השליחות הראשונה ששלחם לכתוב גט כשהיה בריא, אף שבינתיים נבעת מרוח […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ב
יג) בריא שאמר 'כִּתְבוּ גט לאשתי', ולא אמר לשון 'תנו', וְכָתְבוּ וְחָתְמוּ וְנָתְנוּ לה, והרג עצמו מיד, כגון שהשליך עצמו מן הגג או הפיל עצמו לים, הרי זה גט כשר, כיון שהוכיח סופו על תחילתו שידע שהוא עומד להמית את עצמו, והרי דינו כמי שקפץ עליו החולי והוא מסוכן למות, שהתבאר דינו לעיל שאף שאמר […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ב
יא) אמר להם הבעל אחד מלשונות אלו, 'הוציאוה', 'עזבוה', 'התירוה', 'הניחוה', 'הועילוה', הרי זה ספק אם משמע מלות אלו גרושין או ענין אחר, לפיכך לכתחילה אין כותבין לה, ואם כתבו גט ונתנו לה, הרי זו ספק מגורשת. יב) האומר 'כתבו גט לאשתי', הרי אלו כותבין וחותמין ונותנין לבעל בידו, ואין נותנין את הגט לאשתו עד […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ב
ט) אמר להם הבעל 'כִּתְבוּ, וְחִתְמוּ, וּתְנוּ לשליח להוליך לה', וכתבו וחתמו גט כשר ונתנו לשליח, ונמצא הגט בטל מהתורה או פסול מדרבנן, אין כותבין גט אחר עד שֶׁיִּמָלְכוּ בבעל ויצווה אותם שוב לכתוב ולחתום ולתת, והטעם לכך, שהרי לא עשה אותן שלוחים לגירושין ממש על ידי נתינה ליד האשה עצמה, אלא רק לכתיבה ולחתימה […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ב
ז) ומה בין גט 'פסול' לבין גט 'בטל', שכל מקום שנאמר בחיבור זה בגט שהוא 'בטל', הרי הוא בטל מן התורה. ובכל מקום שנאמר בגט שהוא 'פסול' הוא פסול מדברי סופרים. ח) הבעל שהביא גט בידו חתום על ידי עדים, ואמר לשנים 'תנו גט זה לאשתי', הרי אלו יתנו לה. אמר לאחרים לכתוב גט ולחתום […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ב
ה) זה שנאמר בתורה 'ושלחה מביתו', אין עניינו (-אין הכוונה בכך) שלא יגמרו גירושיה עד שתצא מביתו, אלא משיגיע הגט לידה גמרו גירושיה, ואף על פי שעדיין היא בביתו, כמו שיתבאר, ולא נאמר לשון 'ושלחה' אלא כדי ללמד שאם גירש ולא הוציאה מביתו, הרי זה כמי שגירש והחזיר גרושתו, לפיכך צריכה ממנו גט שני, כמו […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ב
ג) וכותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו, שהרי אין כתיבת או נתינת הגט צריכה את הסכמתה, והוא – ובתנאי שיהיו העדים והסופר שכתבו וחתמו בו מכירין ויודעין שזה הוא פלוני, ויודעים שאשתו היא פלונית, שאם לא כן יש לחשוש שיכתוב גט עבור אדם אחר והלה יתנו לאשתו לשם גירושין, ובאמת לא נכתב […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ב
א) זה שנאמר בתורה 'וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה', אחד הכותב בידו ממש, או שאמר לאחר לכתוב לו. וכן לגבי הנתינה, אחד הנותן בידו ממש, או שאמר לאחר ליתן לה. ולא נאמר בתורה לשון 'וכתב', אלא להודיע שאין מתגרשת אלא בכתב, ולא נאמר לשון 'ונתן', אלא ללמד שלא תקח מעצמה. ב) אמר הבעל לשנים […]
