ספר נשים: הלכות גירושין, פרק א
כז) וכן תקנו חכמים שיהו מונין בכתיבת הזמן שבגיטין לשם המלכות הקיימת באותו הזמן, משום שלום מלכות. ולכן, אם כתב לשם מלכות שאינה מלכות אותה המדינה, או שכתב לבנין הבית, או לחרבן הבית, אם דרך אנשי אותו מקום למנות בו, הרי זה כשר. ואם אין דרכן למנות בו, הרי זה פסול. וכבר נהגו כל ישראל […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק א
כד) אף על פי שחתימת העדים בגט היא מדבריהם, התקינו חכמים שיהו העדים מפרשין את שמותיהן בגט, וכן התקינו בעדי הגט שאין חותמין אלא זה בפני זה, ואם חתמו זה שלא בפני זה, הרי זה גט פסול מדרבנן. וכן התקינו חכמים שיכתוב זמן בגט, ומקום כתיבתו, כשאר השטרות, והטעם לכך שהצריכוהו לכתוב את הזמן בגט, […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק א
כב) זרק לה הגט לחצרה לבין החביות בפני עדים (והרי התבאר לעיל שנתינה לתוך חצרה הרי היא כנתינה לתוך ידה), ובקשו – חפשו שם העדים כדי לדעת האם אכן זרק לה גט, ומצאו שם מזוזה או שטר אחר, אין חוששין לה שמא היא מגורשת, אלא אנו אומרים שבודאי שטר זה שנמצא שם, שאינו גט, הוא […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק א
יט) העדים שנותנין את הגט בפניהם, צריכין לקרותו תחילה, ואחר כך יתננו לה, ואם נתנו לה בפניהם תחלה בלא שיקראוהו, חוזרין וקוראין אותו אחר שנתנו לה. קראוהו והוא ביד הבעל או ביד שלוחו, והחזירוהו לו, וחזר הוא והכניסו לתוך ידו ונתנו לה, חוששים שמא החליף את הגיטין ולא נתן לה את הגט שקראו בתחילה, ולכן […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק א
יז) היו עדיו החתומים מתוכו פסולין, אפילו אחד פסול ואחד כשר, ונתנו לה בפני שני עדים כשרין, הרי זה פסול מדרבנן, שנמצא כמזוייף מתוכו. יח) הרחיק את חתימות העדים מן הכתב מלא שני שיטין, פסול מדרבנן. וכמה ירחיק את העדים מן הכתב, פחות מכדי שני שיטין, כדי שיהיו חתימות העדים נקראין עמו – עם נוסח […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק א
טו) אף על פי שמהתורה די בכך שיהיו שני עדים שיראו את מסירת הגט מידו לידה, מכל מקום תקנת חכמים הוא שיהיו העדים חותמין על הגט, מחשש שמא יתן לה גט בפני שנים, וימותו, ונמצא הגט שבידה כחרס מחרסי אדמה, שהרי אין בו עדים. לפיכך תקנו שיעידו מתוכו ואף על פי שהעדים חתומים בתוכו, נותנו […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק א
יג) ומנין שיש צורך שיתננו לה בפני עדים, הרי הוא אומר 'על פי שנים עדים או שלשה עדים יקום דבר', ואי אפשר שתהיה זו היום ערוה של אשת איש והבא עליה במיתת בית דין, ולמחר תהיה מותרת בלא עדים, לפיכך אם נתן לה גט בינו לבינה, ואפילו בעד אחד, אינו גט כלל. יד) במה דברים […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק א
יא) המגרש, צריך שיאמר לה כשיתן לה הגט 'הרי זה גיטך', או 'הוא גיטך' וכיוצא בזה. ואם נתן בידה ולא אמר כלום, הרי זה פסול מדרבנן. במה דברים אמורים, בשלא היה מדבר עמה על עסקי גיטה, אבל אם היה מדבר על עסקי גיטה ונטל הגט ונתן בידה, ולא אמר כלום, מכל מקום הרי זה גט […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק א
ט) ומנין שאינו נותנו לה אלא בתורת גירושין, שנאמר 'ספר כריתות, ונתן בידה', ללמד שיתן אותו בתורת ספר כריתות, אבל אם נתנו לה בתורת שהוא שטר חוב או מזוזה, או שנתנו בידה והיא ישנה, ונעורה והרי הוא בידה, אינו גט. ואם אמר לה אחר כך 'הרי הוא גיטך', הרי זה גט. י) אמר לעדים 'ראו […]
ספר נשים: הלכות גירושין, פרק א
ז) אין כותבין במחובר אפילו טופס הגט, ו'טופס הגט' היינו הלשון הכתובה בכל הגיטין (ואילו השמות, המקום והזמן, שהם משתנים מגט לגט, הם הנחשבים ל'תורף' הגט, וכן המילים 'הרי את מותרת לכל אדם'), ודין זה הוא מדרבנן, גזירה שמא יכתוב גם את ה'תורף' במחובר ויהא הגט פסול, ולכן אם עבר וכתב את הטופס במחובר, ותלשו, […]
