יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

מסכת מגילה, פרק ב, שיעור 12

שנינו במשנה, 'וּמִתְנַמְנֵם', שיצא ידי חובתו. מבררת הגמרא, הֵיכִי דָּמֵי – באיזה אופן נחשב הוא כ'מִתְנַמְנֵם', ומבארת, אָמַר רַב אַשִׁי, נִים וְלֹא נִים – ישן ואינו ישן, תִּיר וְלֹא תִיר – ער ואינו ער, כְּגוֹן דְּקָארוּ לֵיהּ וְעָנֵי – אם קוראים לו הוא עונה כיון שאינו ישן לגמרי, וְלָא יָדַע לְאַהְדּוּרֵי סְבָרָא – אך אינו […]

מסכת מגילה, פרק ב, שיעור 11

משנה משנתנו מביאה אופנים שונים של קריאת המגילה, ומבארת את דיניהם: קְרָאָהּ סֵרוּגִין – הקורא את המגילה קטעים קטעים, ושהה בין קטע לקטע אפילו שיעור זמן שאפשר לקרוא בו את המגילה כולה, וְכן הקורא את המגילה כשהוא מִתְנַמְנֵם, יָצָא ידי חובתו. הָיָה כּוֹתְבָהּ – היה מעתיק את המגילה מתוך מגילה כשרה, וקרא בפיו כל משפט […]

מסכת מגילה, פסקי הלכות, פרק א (ב)

(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) יט. אף שיש מקרים שבהם מקדימים את קריאת המגילה קודם י"ד, לעולם אין מאחרים את קריאתה אחר ט"ו. כ. כשחל פורים בשבת, מאחרים את סעודת פורים לאחר השבת. וכן בסעודת ראש חדש, וב'יום טוב' של הבאת […]

מסכת מגילה, פרק ב, שיעור 10

משנה הַקוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה לְמַפְרֵעַ – מסופה לתחילתה, לֹא יָצָא ידי חובתו, ובגמרא יבואר מנין לומדים דין זה. קְרָאָהּ עַל פֶּה, שלא מתוך המגילה, קְרָאָהּ תַּרְגּוּם או בְּכָל לָשׁוֹן אחרת שאינה לשון הקודש ואינו מבין את אותה לשון, לֹא יָצָא. אֲבָל קוֹרִין אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז – לאותם שמבינים לשונות העמים, מותר לקרוא להם את המגילה […]

מסכת מגילה, פרק א, שיעור 9

מבררת הגמרא, מַאי דָּרוּשׁ – מה היתה דרשת הנביאים שמחמת כן ראו צורך לתקן את קריאת המגילה בפורים. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, דרשו הם קַל וָחוֹמֶר, וּמַה על יציאה מֵּעַבְדוּת לְחֵרוּת, והיינו יציאת מצרים, אוֹמְרִים שִׁירָה בחג הפסח, על יציאה מִמָּוֶת לְחַיִּים לֹא כָּל שֶׁכֵּן שיש לומר שירה. תמהה […]

מסכת מגילה, פרק א, שיעור 8

הרי"ף מביא עתה את סוגיית הגמרא במסכת תענית בענין זה של ימי הפורים: תְּנָן הָתָם – שנינו שם, במסכת תענית (טו:), כָּל הַכָּתוּב – כל אותם ימים האמורים בִּמְגִלַּת תַּעֲנִית, דְּלֹא לְמִסְפַּד בְּהוֹן – שאסור להספיד בהם, לְפָנָיו – ביום שלפני אותו יום גם כן אָסוּר להספיד, מחשש שיבואו להספיד גם באותו יום. וּלְאַחֲרָיו – […]

מסכת מגילה, פרק א, שיעור 7

גמרא הָא דְּקָתָּנֵי – מה ששנינו במשנה 'אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁנִי', בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר קַיְמָא – רק לגבי יום י"ד עצמו נאמר דין זה, וְהָכִי קָתָנֵי – וכך כוונת המשנה, אֵין בֵּין אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁל אֲדָר הָרִאשׁוֹן, לְבין אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁל אֲדָר הַשֵּׁנִי, אֶלָּא מִקְרָא מְגִלָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, (ו'ארבעה עשר' היינו יום הפורים, והוא […]

מסכת מגילה, פרק א, שיעור 6

משנה כפי שהתבאר, יש חילוק בין 'כפרים', שמקדימים את קריאת המגילה ל'יום הכניסה', והיינו יום שני או חמישי בשבוע, לבין 'עיירות גדולות' שאינן מוקפות חומה, שקוראים תמיד בי"ד. מבררת המשנה, אֵיזוֹ היא 'עִיר גְּדוֹלָה', ומשיבה, כָּל עיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין – עשרה בני אדם שבטלים ממלאכתם, ומצויים תמיד בבית הכנסת בשעת התפילה. אבל עיר […]

מסכת מגילה, פסקי הלכות, פרק א (א)

(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. מצוות קריאת המגילה מתקיימת בתאריכים שונים בחודש אדר. בני כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, קוראים בט"ו. בני הערים שאינן מוקפות חומה, קוראים בי"ד. וגם בני הכפרים וכדומה אינם מקדימים קריאתם לימים אחרים בשבוע, […]

מסכת מגילה, פרק א, שיעור 5

גַּרְסִינָן – למדנו בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (מג.), מִפְּנֵי מָה אֵין לוּלָב דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן של סוכות, כלומר, אף שיש בכך איסור טלטול מוקצה, ראוי שידחה איסור זה, וַהֲלֹא מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה היא ליטלו ביום הראשון, וַאֲפִילוּ בַּגְּבוּלִין – בכל גבולות ארץ ישראל (וכן בכל העולם), ולא רק בבית המקדש (ששם יש מצוה מהתורה […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?