י. אסור לספר רכילות 'דרך רמאות', כלומר, שכבר נודע לראובן מה שסיפר עליו שמעון, ורבו על כך, אסור להזכיר את אותו ענין כמסיח לפי תומו וכדי לעורר את המחלוקת, אף שאינו מזכיר את שמו של אותו אדם. יא. איסור רכילות הוא בין בפה ובין בכתב. בין כשמספר על מי שגינה אותו עצמו, ובין כשמספר על […]
ח. אם חבירו שואלו מה דיבר עליו פלוני, ישתמט ממנו בלי לשקר ובלי לרכל. ואם אינו יכול, מוטב שישקר ולא ירכל, אך לא ישבע לשקר. ט. איסור רכילות הוא אף כשאינו אומר את שמו של המדבר, אם חבירו יבין מאליו מי היה המדבר. וכן אם חבירו יודע מה דיברו עליו ואינו יודע מי דיבר, אסור […]
ו. אסור לספר רכילות, אפילו אם מחמת כן יפטרו אותו מעבודתו ולא יהיה לו מהיכן לפרנס את בני ביתו, וכמו בכל איסורי לא תעשה שאסור לאדם לעבור עליהם אפילו אם יפסיד את כל ממונו. ז. ובודאי שאם רק יחרפוהו מחמת כן, שאסור לו לספר. * * * פירוט ההלכה היומית: ו. איסור רכילות הוא אפילו […]
ד. אסור לספר רכילות אף בדבר שהוא אמת. ואף אם בין כך היו שניהם שונאים זה את זה, וכל שכן אם היו אוהבים זה לזה, ועל ידי הרכילות הכניס ביניהם שנאה. ה. איסור רכילות הוא בין כשמספר את הדבר מעצמו ובין אם הלה הפציר בו שיספר לו, ואפילו הוא אביו או רבו, ואפילו באבק רכילות, […]
א. המרגל בחבירו עובר באיסור 'לא תלך רכיל', ועוון גדול הוא הגורם להרוג נפשות מישראל. ב. 'רכיל' הוא המספר לחבירו מה אמר עליו פלוני או מה עשה לו פלוני, אף אם אין בדברים אלו מצד עצמם גנאי אמיתי, ואף אם הלה לא היה מכחיש זאת, משום שהצדק עמו או שהיתה לו בדברים כוונה אחרת. ג. […]
יז. ראובן ששואל את שמעון מי עשה עוול מסוים, אסור לו לומר מי עשה זאת, אף אם ראה זאת בעצמו, אלא יאמר רק שהוא עצמו לא עשה זאת. ומעיקר הדין הדבר מותר אף אם מחמת כן יתכן שיבין השואל מי כן עשה זאת, ובעל נפש יחמיר באופן כזה, ולא יאמר שהוא לא עשה זאת, כדי […]
טו. ובאופן שמתקיימים כל התנאים המתירים לאדם לדבר לשון הרע על חבירו שעשה לו עוול, יתבונן היטב בדיבורו שלא יעבור על שום אחד מהתנאים הנ"ל, כדי שלא יכשל באיסור לשון הרע. טז. ולפי מה שהתבאר, נמצא שהאומר לשון הרע על חבירו, מחמת שאף חבירו דיבר עליו, אין זה היתר כלל, כיון שבדרך כלל לא מתקיימים […]
יג. אף שבדרך כלל אסור לאדם לספר לשון הרע על מי שעשה עוול לו עצמו, מכל מקום אם תהיה לו בכך תועלת להבא, כגון שעל ידי זה יחזיר לו אותו אדם את הממון שעשק ממנו, או שלא ימשיך לביישו וכדומה, מותר לו לספר זאת כדי להציל את עצמו מנזק או בושה, ובלבד שיתקיימו התנאים שנימנו […]
יא. אסור לאדם לספר לשון הרע על מי שעשה לו עוולה, אף אם מספר את האמת ואף אם מתקיימים כל התנאים שנימנו לעיל, כיון שבודאי אין כוונתו לתועלת. יב. וכל שכן אם אותו אדם לא עשה לו עוולה אלא רק נמנע מלהיטיב עמו, כגון שלא הלוהו ממון, שבודאי אסור לספר זאת לאחרים. וכל שכן שאסור […]
ט. אמנם אדם שמוכר לרבים שאינו מחניף לאיש ואינו משקר, רשאי לספר דברים אלו על עושי עוולה אף שלא בפני שלשה, כיון שלא יחשדוהו לא בחניפה ולא בשקר. י. ההיתר לספר על חוטא הוא בין בחטא שבין אדם לחבירו ובין בחטא שבין אדם למקום, אמנם בדבר שבין אדם למקום צריך שיראהו עובר כמה פעמים, במזיד, […]
