(66) הלכות לשון הרע, כלל ח, ח-ט
ח. יש אומרים שמותר לספר לשון הרע על בעלי מחלוקת, בתנאים אלו: 1. על ידי דיבורו תתבטל המחלוקת. 2. הוא יודע בבירור שהם בעלי מחלוקת. 3. יכוין לתועלת. 4. אין לו דרך אחרת להשבית את המחלוקת. ט. אסור לדבר לשון הרע על מתים, וזו תקנה וחרם הקדמונים, ואפילו על עם הארץ, וכל שכן על תלמיד […]
(65) הלכות לשון הרע, כלל ח, ה-ז
ה. מותר לספר לשון הרע על אפיקורס, וזהו הכופר בנבואה או בתורה, או אפילו רק בדרשה אחת שדרשו חכמים. ו. אמנם זהו בתנאי ששמע מאותו אדם בעצמו דברי אפיקורסות, או שהוא מוחזק בעיר כאפיקורס, אך אם רק שמע זאת מאחרים, אינו יכול לסמוך על זה, אלא רק לחשוש לדבר. ז. מותר לספר לשון הרע על […]
(64) הלכות לשון הרע, כלל ח, ג-ד
ג. אסור לספר לשון הרע אפילו על ילד קטן, אם דבר זה יגרום לו נזק או צער. ד. אסור לספר לשון הרע על עם הארץ, וכל שכן על תלמיד חכם, וכל שכן על מורה הוראה. * * * פירוט ההלכה היומית: ג. אסור לספר לשון הרע אפילו על ילד קטן, אם על ידי הסיפור יכול […]
(63) הלכות לשון הרע, כלל ח, א-ב
א. אסור לספר לשון הרע, בין אם המספר הוא איש או אשה, קרוב או רחוק, ואף שמתוך אהבתם אינם מקפידים על כך, אסור. ואף אם כוונתו לקנא לאמת, אם טעה בדבריו, הרי זה לשון הרע. ב. אסור לספר לשון הרע על איש או על אשה, ואף לא על אשתו ובני משפחתה. * * * פירוט […]
(62) הלכות לשון הרע, כלל ז, יג-יד
יג. אם אדם תובע את חבירו בבית דין, ויש לדיינים עצמם 'דברים הניכרים' המוכיחים שאכן אדם זה אשם, מותר להם להכותו כדי שיודה בכך. אבל ליחיד, או לבית דין שאין הדברים ניכרים להם בעצמם, אסור. יד. ולכן אם אדם מתלונן בפני נבחרי הציבור על אדם אחר שחטא נגדו, אם אין להם עצמם דברים הניכרים המוכיחים […]
(61) הלכות לשון הרע, כלל ז, י-יב
י. השומע מחבירו לשון הרע, ויש 'דברים הניכרים' המוכיחים שהדבר אמת, אם אין זה דבר של שלילת המעלות אלא של מעשה רע ממש שעשה אותו אדם, ואי אפשר לדונו לכף זכות, מותר להאמין ולקבל את הדברים. יא. ההיתר להאמין ללשון הרע שיש בו 'דברים הניכרים' שהוא אמת, זהו רק כשהדברים ניכרים ממש, ולא רק קצת, […]
(60) הלכות לשון הרע, כלל ז, ט
ט. השומע ממי שמסיח לפי תומו, יש להזהר שלא להאמין לדבריו, וכל שכן שלא לעשות מעשה על פיהם. ויש מקרים שאיסור גמור הוא להאמינו: 1. אם זהו דבר של 'שלילת המעלות'. 2. אם אפשר לדונו לכף זכות. 3. אם לא ראה זאת המספר בעצמו. * * * ט. אם אדם מספר לחבירו לשון הרע כ'מסיח […]
(59) הלכות לשון הרע, כלל ז, ה-ח
ה. מותר לקבל ולהאמין ללשון הרע על אדם הידוע ומוחזק כרשע, שעובר עבירות שידוע איסורן בכל ישראל. ו. אם אדם מספר לחבירו לשון הרע בדבר שהוא גנאי גם על עצמו וגם על אחר, יכול להאמין לגנאי שהוא מספר על עצמו, אך לא במה שהוא מספר על אחר. ז. אף אם המספר הוא אדם הנאמן על […]
(58) הלכות לשון הרע, כלל ז, ג-ד
ג. אסור להאמין לדברי לשון הרע גם אם שני אנשים או יותר סיפרו זאת, אלא רק לחשוש. ד. אף אם התפרסם על אדם מסוים שעשה דבר איסור, אין להאמין לדבר אלא רק לחשוש לו, ואם מספרו לאחרים (לאחר שכבר התפרסם הדבר) יזהר שלא לכוין לפרסם את הדבר יותר. * * * פירוט ההלכה היומית: ג. […]
(57) הלכות לשון הרע, כלל ז, א-ב
א. אסור להאמין לדברי לשון הרע גם אם סופרו בפני כמה אנשים. ב. אסור להאמין ללשון הרע אפילו אם סיפר זאת המספר בפני אותו אדם, ואפילו אם אותו אדם שתק בניגוד להרגלו, אין זו ראיה שהסיפור אמיתי, ואסור להאמין לו. * * * פירוט ההלכה היומית: א. איסור קבלת לשון הרע הוא גם באופן שהמספר […]
