2516. דיני הפסק וטעות בברכה, יב-יד
יב. מי שאינו יודע לברך בעברית, יכול לברך בכל לשון שיודע. יג. לא יברך ערום עד שיכסה ערותו. ואפילו אם אינו רואה את הערוה, אם לבו רואה את הערוה אסור לברך. ולכן האוכלים בחוף הים רשאים לברך לפניהם ולאחריהם. ואין לברך בראש מגולה. יד. כל דבר שמברך עליו לאכלו או להריח בו, צריך לאוחזו בימינו, […]
2515. דיני הפסק וטעות בברכה, י-יא
י. מנהגינו שהמברך אחר המילה טועם מהכוס מיד בסיום ברכת כורת הברית, קודם שאומר אלוקינו ואלוקי אבותינו קיים את הילד הזה לאביו ולאמו וכו'. כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לטעימה. והנוהגים לטעום מן הכוס רק אחר בקשת רחמים זו, אינם עושים כהוגן, שיש לחוש בזה להפסק בין ברכת הגפן לטעימה. יא. בכל הברכות לכתחלה […]
2514. דיני הפסק וטעות בברכה, ח-ט
ח. מי שבירך על איזה מאכל ברכת הנהנין, ובעודו לועס קודם שיבלע, שמע קדיש או קדושה, עונה עמהם. ואינו חשיב הפסק. כל שהחיך נהנה. וכן אם נתן סוכריה לתוך פיו, או מסטיק, והחיך נהנה, פוסק ועונה לכתחלה. אולם אם בירך ולועס את המאכל, והוא קרוב לבית הבליעה, באופן שקשה לו לענות, די שיהרהר אמן בלבו, […]
2513. דיני הפסק וטעות בברכה, ו-ז
ו. המברך על כוס תה או קפה, לכתחלה יקרר את התה או הקפה קודם הברכה, ולא יפסיק לקררם בין הברכה לטעימה. ובדיעבד אם בירך וקודם שטעם הפסיק כדי לקררם בפיו, אינו חוזר לברך. ואפילו אם שהה זמן שהיה יכול לברך שוב את כל הברכה, אינו חוזר לברך. ז. מצוה מן המובחר שהמברך על המאכל לא […]
2512. דיני הפסק וטעות בברכה, ג-ה
ג. מי שטעה ובירך על המים ברכה ראשונה בורא נפשות רבות, יצא בדיעבד. וטוב שיהרהר בלבו ברכת שהכל. ד. כל אלו הברכות צריך שלא יפסיק בין ברכה לאכילה. ולכתחלה יש ליזהר בזה אף בשתיקה. ה. כל פרי שיש בו חשש שמא הוא מתליע, לא יאכל ממנו עד שיפתחנו ויבדקנו היטב מתולעים, ויעשה כן קודם שמברך, […]
2511. דיני הפסק וטעות בברכה, א-ב
א. בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה, יצא. ואף אם הביאו לו עוד מפירות העץ, אינו מברך עליהם בורא פרי העץ. אבל אם בירך על פרי האדמה בורא פרי העץ, לא יצא. ואם נזכר בתוך כדי דיבור יתקן מיד ויאמר: בורא פרי האדמה. הילכך פרי שיש לו ספק אם יברך עליו בורא פרי העץ […]
2510. דיני ברכת הירקות, ב-ג
ב. פירות שבישלו אותם עם מים (קומפוט), אם אוכל מהפירות, מברך על הפירות כל דבר כברכתו, ופוטר את המים. אבל אם שותה המים לבדם, מברך עליהם שהכל. ג. מרק שנתבשלו בתוכו ירקות, אם אוכל את המרק עם הירקות, [שלא בתוך הסעודה], מברך בורא פרי האדמה על הירקות, ופוטר את המרק. ואם אוכל מרק לבדו, מברך […]
2509. דיני ברכת הירקות, א
א. על ירקות שדרך אכילתם הוא בין כשהם חיים, ובין כשהם מבושלים, כגון גזר, כרפס, פלפל, חסה, וכיו"ב, מברך עליהם "בורא פרי האדמה", בין כשאוכלם כמות שהם חיים, ובין כשאוכלם כשהם מבושלים. אבל ירקות שדרך אכילתם הוא על ידי בישול, אף אם נאכלים על ידי הדחק כשהם חיים, וכגון דלעת, כרובית, וכיוצא באלה, אם אוכלם […]
2508. דיני הברכות על יתר המאכלים, יז-יט
יז. הגומע ביצה חיה, או שנתנו הביצה במים חמים, ועודנה רכה וגומעה כן, אין לו לברך אחריה ברכת בורא נפשות רבות, כיון שיש אומרים שדין ביצה כמשקה, והרי אין בה שיעור רביעית, וספק ברכות להקל. ומה גם שמבואר בפוסקים, שברכת נפשות אינו אלא רשות. ולכן שב ואל תעשה עדיף, ולא יברך ברכה אחרונה כלל, אלא […]
2507. דיני הברכות על יתר המאכלים, טז
תוספת הערה להלכה הקודמת: על ה"קשיו" מברכים בורא פרי העץ, וראה הבהרה לדין זה בשארית יוסף חלק ג' עמוד שיח. ועל הפלאפל המנהג לברך שהכל. אך המברך עליו בורא פרי האדמה לא הפסיד. וראה הבהרה לדין זה במה שכתבנו בספר שארית יוסף חלק ג' (עמוד שכד) טז. הגומע ביצה חיה כדי לצחצח את קולו, וכדומה, […]
