א. פשט המנהג בשבת שלפני ראש חודש, לברך את החודש אחר קריאת התורה, ונהגו לברך את החודש מעומד. ויש מקומות שנהגו להזכיר את המולד. (אך אין מנהגינו כן). ומכריזין על כל החודשים, מלבד חודש תשרי. ובשבת הסמוכה לתעניות י"ז בתמוז ועשרה בטבת, השליח צבור מכריז לפני מוסף על הצום שחל ביום פלוני, אבל על שאר […]
יד. מעיקר הדין מותר לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום מתוך הספר תורה, ובפרט מי שהוא שליח צבור הקורא בתורה, ובקי בקריאת הפרשה בטעמיה, ורוצה לקרוא הפרשה מתוך הספר הנמצא בהיכל, כדי שיהיה רגיל בקריאת הפרשה, שיש להקל בזה. ונכון שלא לטלטל את הספר תורה לתיבה. טו. אבל בתוך שבעה ימי האבלות, חייב לקרוא שנים מקרא […]
יא. גם מי שאינו יודע לקרוא את הפרשה עם הטעמים, חייב בקריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. ומי שיודע לקרוא עם טעמים, צריך שיקרא את הפרשה בטעמיה. וחובה קדושה על ההורים והמלמדים ללמד את בני ישראל טעמי המקרא, כדי שיקראו שנים מקרא ואחד תרגום בניגון כדת וכדין. יב. אף מי שחלה בעיניו ומצטער בקריאת שנים […]
ח. יכול לקרוא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה, אף על פי שבעת שקורא שנים מקרא ואחד תרגום לעצמו, אינו מאזין לקריאת פרשת – השבוע של השליח צבור. וכל זה כשקורא הפרשה בלחש, ויש עשרה בלעדיו המקשיבים לשליח צבור, או שקודם קריאת התורה היסב פניו לצד והתחיל לקרוא. ומכל מקום הנכון הוא […]
ו. מי שזמנו דחוק, מותר לו לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום בליל שבת, וכן מותר לקרוא פרשת וזאת הברכה בליל שמחת תורה. ז. מי שהשעה דחוקה לו ביותר, ואין לו פנאי כלל לקרוא לעצמו את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, נכון להורות לו שיקרא בלחש את כל הפרשה עם השליח צבור הקורא בתורה, פסוק בפסוק, […]
ד. מנהג חסידים ואנשי מעשה לקרוא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום בערב שבת, בהמשך אחד, פסוק בפסוק עם תרגומו, מבלי להפסיק באמצע לשום דבר עד כלותו את קריאת הפרשה כולה. ועל כל פנים מצוה מן המובחר שישלים לקרות הפרשה קודם שיאכל בשבת. ומכל מקום פשוט שאין לעכב מחמת זה האכילה עד חצות. ואם לא […]
א. אף על פי שאדם שומע את כל הפרשה בכל שבת מפי השליח צבור, חייב לקרותה לעצמו, שנים מקרא ואחד תרגום. וגם העוסק בלימוד תורה כל היום, לא יבטל קריאת פרשיותיו עם הצבור. וכל המשלים פרשיותיו עם הצבור, מאריכין לו ימיו ושנותיו. ב. הקורא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, מן הדין אינו צריך לקרוא […]
ו. הנוהגים לומר אחר סיום קריאת ההפטרה "גואלינו ה' צבאות וגו'" יש להם על מה שיסמוכו, ואין צריך לבטל המנהג בזה. ואין לענות אמן אחר "אמת וצדק" שאומרים בברכות שאחר ההפטרה, שאין זה סיום ברכה, וכן אין לענות אמן אחר "הנאמרים באמת" בברכה שמברכים קודם ההפטרה. ז. מה שנוהגים להניח את ספר ההפטרות בתוך ארון […]
ג. מצוה להדר לקרוא את ההפטרה מתוך ספר הכתוב בכתב יד ובקדושה על קלף. ואפילו אם הוא רק ליקוט ההפטרות של שבתות השנה, ואינו ספר נביא שלם. ואם אין שם ספר כזה, עדיף לקרוא ההפטרה בספר נביא שלם (בדפוס), מאשר לקרותה בחומשים הנדפסים. ומכל מקום המנהג פשוט בכל תפוצות ישראל לקרוא ההפטרה בחומשים הנדפסים, והוא […]
א. מפטירין בנביא מענינה של פרשת השבוע, ואין פוחתין מכ"א פסוקים, אלא אם כן נסתיים הענין בפחות מזה. וצריכים כל הקהל לומר את ההפטרה בלחש יחד עם השליח צבור. ב. העולה לתורה לכתחלה אינו רשאי לעלות שוב לעליית מפטיר. אבל כשיש צורך בדבר, יש להקל, וכגון כשלא נמצא מי שיודע להפטיר אלא אחד מאותם שעלו […]
