ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ז
ג) שני אחים הנשואים לשתי אחיות, ומת אחד מן האחין, ונפלה אשתו לייבום, ואחר כך מת האח השני ונפלה אשתו, שהיא אחות הראשונה, ליבום, והרי שתיהן קיימות, כיון שכל אחת מהן היא 'אחות זקוקתו' הדומה לאחות אשתו, שתיהן חולצות ולא מתייבמות, כמו שבארנו: ד) אמנם אם מתה האחרונה שנפלה ליבום, חזרה הראשונה להיתרה הראשון כפי […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ז
א) היו שנים מן האחין נשואין לשתי אחיות, ומתו שניהם, ולא נודע אי זה מהן מת ראשון, הואיל ואי אפשר לייבם את שתיהן, שהרי לאחר שמייבם את האחת נאסרת עליו השניה כדין 'אחות אשתו' (וכיון שלא נודע מי מת ראשון, אפילו אם מתה אחת מהן הרי הוא אסור באחרת, שמא היא זו שנפלה שניה ונאסרה […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ו
לא) מי שחציה שפחה וחציה בת חורין (כגון שהיתה שייכת לשני בני אדם, ואחד מהם שחרר את חלקו בה), שנתקדשה לראובן, ונשתחררה לגמרי, וחזרה ונתקדשה לשמעון אחיו, ומתו שניהם, הרי זו מתייבמת ללוי, ואינה נחשבת 'אשת שני מתים', כיון שאם קידושי ראובן קידושין נמצא שאין קידושי שמעון כלום, שרי אין קידושין תופסים באשת איש, ואם […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ו
כט) עשה האח מאמר (-קידושין דרבנן) ביבמתו, ונתן גט (-גירושין דרבנן) למאמרו, ומת, חזרה אותה יבמה להיתרה הראשון וכאילו לא נעשה בה דבר, שהמאמר שאסרה הרי בטלו, ואם רצה האח חולץ, ואם רצה רצה מייבם: ל) בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו, ומת כשהוא עדיין קטן, ועל ידי מיתתו נפלה יבימתו פעם שנייה […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ו
כז) שלשה אחין נשואין שלש נשים נכריות (-שאינן אחיות), ומת אחד מהן, ועשה השני מאמר (-קידושין דרבנן) ביבמתו, ומת גם השני קודם שיכנוס את יבימתו, ונפלו שתיהן – אשת הראשון שעשה בה השני מאמר, ואשת השני, לפני היבם, שהוא האח השלישי, הרי אלו חולצות כדי להפקיע את זיקתו ולהתירן להנשא, ולא מתייבמות, והטעם שאינן מתייבמות, […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ו
ה) שלשה אחין, שהיו שנים מהן נשואין שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית – אשה זרה, שאינה אחותן, מת הנשוי נכרית, ואשתו עתה זקוקה ליבום על ידי אחד משני האחים הנותרים, ו'זיקה' זו מחשיבה אותה קצת כצרת כל אחת מנשות האחים, ואחר כך מת אחד מבעלי אחיות, ואשתו אינה זקוקה ליבום, שהרי היא אסורה על האח […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ו
כד) יִבֵּם הַיָּבָם את הצרה מפני שֶׁדִּמּוּ שהערוה אילונית ואינה פוטרת את צרתה, ונמצאת הערוה שאינה אילונית ופוטרת את צרתה, ונמצא שהיתה הצרה אסורה על היבם באיסור אשת אח שלא במקום מצוה, תצא מיבמה בגט, והולד ממזר:
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ו
כב) היתה זו שהיא ערוה על היבם מקודשת לאחיו שמת בקידושי ספק, או שהיתה מגורשת ממנו בספק, או שהיתה קטנה הראויה למאן ולא מיאנה באחיו בחייו, אף על פי שמיאנה ביבם, בכל האופנים הללו צרתה חולצת ולא מתייבמת: כג) ובאופן זה שהניח המת שתי נשים, האחת אסורה על היבם באיסור ערוה, והלכה צרת הערוה ונשאת […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ו
כ) וכן שתי יבמות הבאות מבית אחד, שהיתה האחת מהן שנייה (-'שניה לעריות', האסורה מדברי סופרים) על היבם, או מחייבי לאוין, או מחייבי עשה, או שהיתה אילונית, הרי צרתה מותרת ליבם, וחולצת או מתייבמת. אבל החולץ ליבמתו, והלכה אחות חלוצתו או אמה וכיוצא בהן (מקרובות האשה האסורות על הבעל לעולם), ונשאת לאחיו ולו אשה אחרת, […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ו
יח) עשה שמעון מאמר (-קידושין דרבנן) ביבמתו אשת ראובן, ומת קודם שיכנוס אותה, והיתה לשמעון אשה נוספת, הרי לוי אחיו חולץ לצרתה, ולא מייבם, שאין המאמר קונה ביבמה קנין גמור כמו שבארנו, ולכן אין צרתה נפטרת לגמרי מן החליצה, ומאידך כיון שעשה בה מאמר הרי היא נחשבת קצת כצרת ערוה, ואינו יכול לייבמה: יט) אשה […]
