יום שבת
כ"ח סיון התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת גיטין, פרק ג, שיעור 30

הגמרא מביאה מעשה נוסף בענין שליח הגט: הַהוּא גַּבְרָא דְּשָׁדַר גִּיטָּא לִדְבִיתְהוּ – מעשה באדם ששלח גט לאשתו, ואָמַר לֵיהּ הבעל לַשָּׁלִיחַ, לָא תֵּיתְבֵיהּ נִיהֲלַהּ עַד תְּלָתִין יוֹמִין – אל תתן לה את הגט עד שיעברו שלשים יום, אִיתְּנִיס בְּגוֹ תְּלָתִין יוֹמִין – אירע לשליח דבר אונס בתוך אותם שלשים יום, וידע שלאחר שיסתיימו אותם ימים לא יוכל לתת את הגט לאשה, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא – בא אותו שליח לפני רבא לשאול אותו כיצד לנהוג במסירת גט זה. אָמַר רָבָא, 'חָלָה' – מה ששנינו במשנתנו שאם חלה השליח יכול הוא למנות שליח שני, טַעֲמָא מַאי – מה הטעם בכך, הרי זהו מִשּׁוּם דְּאָנִיס – מחמת שנאנס ולא היה יכול לתת את הגט בעצמו לאשה, הָא נָמֵי הָא אֲנִיס – וגם שליח זה הרי הוא אנוס בכך שלא יוכל לקיים את שליחות הבעל ולתת את הגט לאחר שלשים יום, ולכן אָמַר לֵיהּ רבא לאותו שליח, מְסוֹר מִילָּךְ קַמָּן דִּילָן – מסור את דבריך לפנינו, כלומר, אמור בפנינו 'בפני נכתב ובפני נחתם', כדין המביא גט מחוץ לארץ, דִּלְבָתַר תְּלָתִין יוֹמִין מִשַּׁוֵּינַן שָׁלִיחַ – כדי שלאחר שיעברו אותם שלשים יום נְמַנֶּה אנחנו שליח, וְיָהִיב לָהּ נִיהֲלָה – ויתן השליח את הגט לאשה.

אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן – אמרו בני הישיבה לְרָבָא, וְהָא שָׁלִיחַ שֶׁלֹּא נִתָּן לְגֵירוּשִׁין הוּא – והרי שליח זה אינו יכול לגרש עתה את האשה, מאחר ואמר לו הבעל שלא יגרשנה עד לאחר שיעברו שלשים יום, ושליח שלא נשלח לשם גירושין אינו יכול למנות שליח אחר לגרש את האשה [לפי שאין אדם יכול למנות שליח אלא לדבר שבכוחו לעשותו בעצמו, ואם אינו יכול לגרש בעצמו, אינו יכול למנות שליח אחר לשם גירושין].

אָמַר לְהוּ – השיב להם רבא, כֵּיוָן דִּלְבָתַר תְּלָתִין יוֹמִין מְגָרֵשׁ – כיון שלאחר שיעברו אותם שלשים יום יוכל שליח זה לגרשה בעצמו, ללא מינוי נוסף מהבעל, שָׁלִיחַ שֶׁנִּתָּן לְגֵירוּשִׁין הוּא – הרי הוא נחשב כבר עתה כשליח שבכוחו לגרשה, ויכול הוא למנות שליח אחר שיגרשנה לאחר אותם שלשים יום.

המשיכו בני הישיבה והקשו על הנהגתו של רבא, וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא פִּיֵּס – והרי יש לנו לחשוש שמא בינתיים, באותם שלשים יום, התפייס הבעל עם אשתו והתייחד עמה, ובאופן זה נחשב הגט כ'גט ישן', שאין מגרשים בו [מחשש שלאחר זמן תלד האשה מאותה התייחדות, וכשיראו את זמן הגט הקודם לזמן עיבורה יחשבו שהתעברה בעודה פנויה, ויצא לעז על הולד], והביאו ראיה לדבריהם, מִי לָא תְּנָן – וכי לא שנינו כך במשנה (להלן עב.), הנותן גט לאשתו בתנאי, ואומר שיחול הגט מֵעַכְשָׁו, אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן – ובתנאי שלא אבוא מעתה וְעַד שיעברו שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּמֵת בְּתוֹךְ אותם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הֲרֵי זֶה גֵּט מיד, כיון שבודאי לא יבוא עד שיעברו שנים עשר חדש, וַהֲוֵינָן בָּהּ – ונשאנו ונתנו בגמרא (שם עו:) בביאור משנה זו, שהרי לכאורה קשה עליה, וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא פִּיֵּס – מדוע איננו חוששים שמא התייחד הבעל עם אשתו באותו זמן, ולאחר זמן יבוא הבעל ויערער ויאמר שהתייחד עמה, והרי זה גט ישן שאין מגרשים בו, וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא כתירוץ על קושיא זו, הָכִי אָמַר אַבָּא מָארִי מִשְּׁמֵיהּ [-משמו] דְּרַב, משנתנו עוסקת בְּאופן שהבעל אוֹמֵר בפני בית דין, בשעה שממנה את השליח להבאת הגט לאשתו, נֶאֱמֶנֶת עָלַי האשה לוֹמַר שֶׁלֹּא בָּאתִי בתוך אותם ימים, ונמצא שאינו יכול להוציא לעז על הגט, ומוכח שבאופן שלא אמר הבעל בפירוש שתהיה האשה נאמנת לומר שלא בא, אין מגרשים בגט זה. אִיכְסִיף – התבייש רבא שטעה בדין זה, והתיר לגרש באותו גט. לְסוֹף אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דַּאֲרוּסָה הֲוַאי – אך לאחר זמן התברר שאותה אשה היתה מאורסת לאותו אדם, ולא נשואה לו, אָמַר על כך רָבָא, אִם אָמְרוּ חכמים דין זה בִּנְשׁוּאָה, שיש לחשוש שהתפייס עמה מחמת שהיא חביבה לפניו, וכי יֹאמְרוּ כן גם בַּאֲרוּסָה, שאינו מחזר לפייסה, ואין לחשוש ליחוד ולגט ישן.

כפי שהתבאר לעיל, שליח המביא גט ממדינת הים וחלה, יכול למנות שליח אחר בבית דין ולומר בפניהם בפני נכתב ובפני נחתם, והשליח השני נותן לה את הגט ואומר רק 'שליח בית דין אני'. הגמרא דנה עתה בדרך מינוי השליחות: אָמַר רָבָא, הָא וַדַּאי מִיבָּעֵי לִי – בנידון זה אני ודאי מסתפק, שָׁלִיחַ ראשון זה, כִּי מְשַׁוֵּי (לֵיהּ) שָׁלִיחַ בְּבֵית דִּין – כאשר הוא ממנה שליח שני בבית דין, האם עליו לעשות זאת דוקא בְּפָנָיו – בפני השליח השני, אוֹ אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. [בָּתַר דְּבַעְיָא] – לאחר שהסתפק רבא בספק זה, הָדַר פַּשְׁטָהּ – חזר ופשט את הספק ואמר, בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו יכול הוא למנות את השליח השני בין בפניו ובין שלא בפניו. שָׁלְחוּ מִתָּם – שלחו בני הישיבה משם, מארץ ישראל, כדברי רבא, שיכול השליח הראשון למנות את השליח השני בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה."
(ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?