שיעור 56, ספר דניאל, פרק ה, כט-ל. פרק ו, א-ג

כט בֵּאדַ֣יִן ׀ אֲמַ֣ר בֵּלְשַׁאצַּ֗ר וְהַלְבִּ֤שׁוּ לְדָֽנִיֵּאל֙ אַרְגְּוָנָ֔א וְהַֽמְנִיכָ֥א דִֽי־דַהֲבָ֖א עַֽל־צַוְּארֵ֑הּ וְהַכְרִ֣זֽוּ עֲל֔וֹהִי דִּֽי־לֶהֱוֵ֥א שַׁלִּ֛יט תַּלְתָּ֖א בְּמַלְכוּתָֽא׃ ל בֵּ֚הּ בְּלֵ֣ילְיָ֔א קְטִ֕יל בֵּלְאשַׁצַּ֖ר מַלְכָּ֥א כַשְׂדָּאָֽה׃  פרק ו  א וְדָֽרְיָ֨וֶשׁ֙ מָֽדָאָ֔ה קַבֵּ֖ל מַלְכוּתָ֑א כְּבַ֥ר שְׁנִ֖ין שִׁתִּ֥ין וְתַרְתֵּֽין׃ ב שְׁפַר֙ קֳדָ֣ם דָּֽרְיָ֔וֶשׁ וַֽהֲקִים֙ עַל־מַלְכוּתָ֔א לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֖א מְאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ין דִּ֥י לֶֽהֱוֹ֖ן בְּכָל־מַלְכוּתָֽא׃ ג וְעֵ֤לָּא מִנְּהוֹן֙ סָֽרְכִ֣ין תְּלָתָ֔ה דִּ֥י דָֽנִיֵּ֖אל חַֽד־מִנְּה֑וֹן דִּֽי־לֶהֱוֹ֞ן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֣א אִלֵּ֗ין יָֽהֲבִ֤ין לְהוֹן֙ טַעְמָ֔א וּמַלְכָּ֖א לָֽא־לֶהֱוֵ֥א נָזִֽק׃

֍           ֍            ֍

(כט) בֵּאדַיִן – אז אֲמַר בֵּלְשַׁאצַּר לעשות את מה שהבטיח לדניאל, וְהַלְבִּשׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא – הלבישו לדניאל בגדי ארגמן, וְהַמְנִיכָא דִי דַהֲבָא עַל צַוְּארֵהּ – ורביד זהב על צוארו, וְהַכְרִזוּ עֲלוֹהִי דִּי לֶהֱוֵא שַׁלִּיט תַּלְתָּא בְּמַלְכוּתָא – והכריזו עליו שישלוט על שליש המלכות, כיון שחשב בלשאצר שדברי דניאל יתקיימו רק לאחר זמן רב, ובינתיים ישאר במלכותו.

(ל) אמנם בֵּהּ בְּלֵילְיָא – באותו לילה עצמו, שפתר דניאל את החזיון שראו בלשאצר ושריו, קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא כַשְׂדָּאָה – נהרג בלשאצר מלך הכשדים, והיה זה על ידי שהרגוהו משרתיו, והודיעו את הדבר לחיל מדי ופרס שנלחמו באותו זמן עם הכשדים, ואנשי בבל קיבלו עליהם את מלכותו של דריוש המדי.

פרק ו: (א) וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה – הַמָּדִי, קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין – קיבל את המלכות על בבל בהיותו בן ששים ושתים שנים, ובכך קיבל למעשה את המלכות על כל העולם, שהיה נכנע עד אז תחת מלכות בבל.

(ב) כיון שהיה דריוש באותו זמן כבר זקן, ולא היה בכוחו לנהל את כל עניני המלכות בכל העולם, שְׁפַר קֳדָם – הוטב הדבר לפני דָּרְיָוֶשׁ, וַהֲקִים עַל מַלְכוּתָא לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין – והקים על מלכותו מאה ועשרים אחשדרפנים, שכל אחד מהם היה ממונה על חלק מסוים מהמלכות, דִּי לֶהֱו‍ֹן בְּכָל מַלְכוּתָא – שיהיו שולטים בכל מלכותו.

(ג) וְעֵלָּא מִנְּהוֹן – ולמעלה מאותם מאה ועשרים אחדרפנים מינה דרויש סָרְכִין תְּלָתָה – שלשה שרים, ממונים על כולם, דִּי דָנִיֵּאל חַד מִנְּהוֹן – שדניאל היה אחד משלשה שרים אלו, דִּי לֶהֱו‍ֹן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא אִלֵּין יָהֲבִין לְהוֹן טַעְמָא – שיהיו אותם מאה ועשרים אחשדרפנים נותנים להם עצה, וּמַלְכָּא לָא לֶהֱוֵא נָזִק – ועל ידי זה לא יבוא כל נזק אל המלך עצמו, כי הממונים בכל מדינה ישמרו על כל הדברים שיהיו לטובת המלך, וגם לא יצטרך המלך עצמו לטרוח בניהול מלכותו.