שיעור 81, ספר דניאל, פרק ח, טו-יז

טו וַיְהִ֗י בִּרְאֹתִ֛י אֲנִ֥י דָֽנִיֵּ֖אל אֶת־הֶֽחָז֑וֹן וָֽאֲבַקְשָׁ֣ה בִינָ֔ה וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד לְנֶגְדִּ֖י כְּמַרְאֵה־גָֽבֶר׃ טז וָֽאֶשְׁמַ֥ע קוֹל־אָדָ֖ם בֵּ֣ין אוּלָ֑י וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר גַּבְרִיאֵ֕ל הָבֵ֥ן לְהַלָּ֖ז אֶת־הַמַּרְאֶֽה׃ יז וַיָּבֹא֙ אֵ֣צֶל עָמְדִ֔י וּבְבֹא֣וֹ נִבְעַ֔תִּי וָֽאֶפְּלָ֖ה עַל־פָּנָ֑י וַיֹּ֤אמֶר אֵלַי֙ הָבֵ֣ן בֶּן־אָדָ֔ם כִּ֖י לְעֶת־קֵ֥ץ הֶֽחָזֽוֹן׃

֍           ֍            ֍

(טו) וַיְהִי בִּרְאֹתִי, אֲנִי דָנִיֵּאל, אֶת הֶחָזוֹן של האיל וצפיר העיזים, וָאֲבַקְשָׁה בִינָה, להבין למה ירמזו הדברים, וְהִנֵּה עֹמֵד לְנֶגְדִּי כְּמַרְאֵה גָבֶר, והוא המלאך גבריאל.

(טז) וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם, והוא קולו של המלאך מיכאל, המשפיע אל גבריאל, בֵּין אוּלָי – בתוך אותו נהר ששמו 'אולי', וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר, גַּבְרִיאֵל, הָבֵן לְהַלָּז אֶת הַמַּרְאֶה – פרש לדניאל את החזון שראה.

(יז) וַיָּבֹא המלאך גבריאל אֵצֶל עָמְדִי – מקום עמידתי, וּבְבֹאוֹ, נִבְעַתִּי – נבהלתי, וָאֶפְּלָה עַל פָּנָי, וַיֹּאמֶר אֵלַי, הָבֵן – עליך להתבונן היטב בדבר בֶּן אָדָם, כִּי לְעֶת קֵץ הֶחָזוֹן – כיון שהחזון המדובר עתיד להגיע לאחר זמן רב, וככל שהדבר רחוק יותר כך הוא נעלם יותר מעיני החוזה, וצריך בינה יתירה כדי להבינו.