שיעור 42, ספר שופטים, פרק ט, יג-יח

יג וְאַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אוֹתִ֔י וַתַּֽעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים לָכֵ֥ן לֹֽא־אוֹסִ֖יף לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃ יד לְכ֗וּ וְזַֽעֲקוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם בָּ֑ם הֵ֛מָּה יוֹשִׁ֥יעוּ לָכֶ֖ם בְּעֵ֥ת צָֽרַתְכֶֽם׃ טו וַיֹּֽאמְר֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־ה֙' חָטָ֔אנוּ עֲשֵׂה־אַתָּ֣ה לָ֔נוּ כְּכָל־הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶ֑יךָ אַ֛ךְ הַצִּילֵ֥נוּ נָ֖א הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ טז וַיָּסִ֜ירוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ מִקִּרְבָּ֔ם וַיַּֽעַבְד֖וּ אֶת־ה֑' וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ בַּֽעֲמַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃ יז וַיִּצָּֽעֲקוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּגִּלְעָ֑ד וַיֵּאָֽסְפוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּצְפָּֽה׃ יח וַיֹּֽאמְר֨וּ הָעָ֜ם שָׂרֵ֤י גִלְעָד֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מִ֣י הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר יָחֵ֔ל לְהִלָּחֵ֖ם בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן יִֽהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹֽשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד׃

֍           ֍            ֍

(יג) ומה שאמרתם שלא עזבתם את ה', אין האמת כדבריכם, אלא וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי לגמרי, וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לָכֵן לֹא אוֹסִיף לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם.

(יד) לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם, כי מן הראוי הוא שהֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם.

(טו) וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', חָטָאנוּ, והתוודו על חטאם, והוסיפו ואמרו שאף שאמנם ראוי להם להענש, מבקשים הם שלא יימסרו בידי בני אדם, אלא עֲשֵׂה אַתָּה לָנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שיהיה העונש מסור בידך, אַךְ הַצִּילֵנוּ נָא הַיּוֹם הַזֶּה מיד הגויים.

(טז) וַיָּסִירוּ בני ישראל אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם, וַיַּעַבְדוּ אֶת ה', וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל – על ידי תשובתם קיצר רצון ה' את עמל ישראל, שלא ימשך עוד, וכן שלא יכבשו בני עמון את יהודה ובנימין.

(יז) וַיִּצָּעֲקוּ [-התאספו] בְּנֵי עַמּוֹן לחזור את מעבר הירדן, לאחר שכבר עברוהו כדי להלחם ביהודה ובנימין, חזרו אל עבר הירדן, וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד, ששם כבר לחצום וכבשום שמונה עשרה שנה, וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה.

(יח) וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן, הוא יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד.